מהפיכת הנגישות בעשור האחרון

במאמר זה, מהפיכת הנגישות בעשור האחרון, אסקור את ההתפתחות המשפטית שחלה בעשור האחרון בנושא זכויות אנשים עם מוגבלות.

רקע

אוכלוסיית האנשים עם המוגבלות מוגדרת כקבוצת המיעוט הגדולה ביותר בעולם. והיא מונה למעלה ממיליארד בני אדם ומהווה בין 10% ל-15% מאוכלוסיית העולם. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. חיים כיום בישראל כ  1,600,000 אנשים עם מוגבלות. (פיזית, חושית, שכלית, נפשית ומוגבלות כתוצאה מתחלואה כרונית). שהם כ- 20% מהאוכלוסייה הבוגרת. כ- 800,000 מהם הינם אנשים בגילאי העבודה (20-64).

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות תשנ"ח-1998 מגדיר את זכויותיהם של האנשים עם המוגבלות. ומחויבותה של החברה בישראל להגן על זכויות אלו. כל זאת מתוך ההכרה שאדם נברא בצלם ועל עקרון השוויון וכבוד הבריות.

מטרת החוק הינה להגן על כבודו של האדם עם המוגבלות. ועיגון זכותו להשתתף באופן שוויוני ופעיל בחברה ובכל תחומי החיים. תוך מתן מענה הולם לצרכיו המיוחדים. בצורה שתאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד תוך מיצוי מלא יכולתו.

לא בכדי נקבע ע"י בית המשפט העליון לא אחת, כי לחוק שוויון הזכויות, מעמד מעין-חוקתי.

מיהו אדם עם מוגבלות

החוק הגדיר אדם עם מוגבלות כאדם "אדם עם לקות פיסית, נפשית או שכלית לרבות קוגניטיבית. קבועה או זמנית, אשר בשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי. בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים".

המושג תחומי החיים העיקריים לא זכה להגדרה ונותר פתוח. (פס"ד בורוכוב נ' תרכובות ברום בע"מ, ביה"ד האזורי לעבודה בב"ש (סע"ש 48656-10-15)). עולה אין מדובר בתחום אחד אלא במספר תחומים. בין השאר יכולתו של האדם לדאוג לענייניו, הליכה, ראיה, שמיעה, דיבור, נשימה, למידה. עבודה, עמידה, נשיאה, חשיבה, יכולת ריכוז ואינטראקציה עם אחרים.

האמנה הבינלאומית

בחודש דצמבר 2006 התקבלה באו"ם אמנה בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות. (Convention on the Rights of Persons with Disabilities). האמנה קבעה סטנדרט חדש של שוויון השתתפות והשתלבות בחברה של אדם עם מוגבלות בכל תחומי החיים. בספטמבר 2012, אשררה מדינת ישראל אמנה זו. וקבלה על עצמה לתיקון המצב הקיים לרבות באמצעות התאמת החקיקה.

נגישות

בשנת 2005 תוקן חוק השוויון ונוסף לו "פרק הנגישות". נגישות הוגדרה בחוק "אפשרות הגעה למקום, תנועה והתמצאות בו. שימוש והנאה משירות, קבלת מידע הניתן או מופק במסגרת מקום. או שירות או בקשר אליהם. שימוש במתקניהם והשתתפות בתוכנית ובפעילויות המתקיימות בהם. והכול באופן שוויוני, מכובד, עצמאי ובטיחותי."

עקרונות יסוד

הזכות לנגישות הינה עקרון יסוד. חוק השוויון קובע כי אדם עם מוגבלות זכאי לנגישות למקום ציבורי ולשירות ציבורי. עוד נקבע כי אין להפלות ואין לפגוע בזכותו של אדם עם מוגבלות לנגישות.

העקרונות העומדים בבסיס תפיסת הנגישות הינם עקרון ההכלה ועקרון הרצף.

עקרון ההכלה

קובע כי אנשים עם מוגבלות הינם חלק בלתי נפרד מהציבור. ועל כן יש לאפשר להם להתנהל במרחב הפיזי. והשרותי באותו אופן כפי שהוא ניתן לכלל הציבור ולא בנפרד.

עקרון הרצף

מתייחס לאפשרות העומדות בפני אדם עם מוגבלות לבצע רצף מלא ושלם של פעולות. על מנת לקבל וליהנות מהשירות ככל האדם.

בתחום הנגישות קיימים מספר חוקים שהחשובים בניהם הם חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. וחוק התכנון והבניה. חוקים אלו מפנים לתקנות המפרטות את הדרישה למימוש הנגישות. ואלו מפנות לתקנים המתאימים.

תעסוקה

החוק ייחד פרק לעניין תעסוקה. בהתבסס על עקרונות מנחים המבטאים את ההכרה החברתית. בכך שמקום עבודתו של אדם איננו רק מקור פרנסה. כי אם, פעמים רבות, אמצעי לסיפוק, להגשמה עצמית וכבוד. החוק יצר שלושה מנגנונים להשגת יעד השוויון בתעסוקה. איסור אפליה והתאמות במקום העבודה, ייצוג הולם, ותוכניות תעסוקה.

התאמות נגישות לשירות

בחודש אפריל 2013. תוקנו תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות) תשע"ג-2013 . המחייבות את כל מי שמספק שירות לציבור לבצע התאמות ושינויים בנהלי עבודתו. במבנים ובפלטפורמות השונות בהם ניתן השירות. על מנת שהשירות הניתן יהיה נגיש לאנשים עם מוגבלות על סוגיהם השונים. באופן שוויוני, מכובד ועצמאי. את השירות יש לספק כחלק בלתי נפרד מהשירותים הניתנים לכלל הציבור ולא בנפרד מהם.

התקנות קובעות הוראות ספציפיות ומפורטות. לגבי סוגי התאמות הנגישות הנדרשות לביצוע וכיצד יש ליישמן בתחומי השירות השונים. ובמקומות הציבוריים. כגון: במערכת המשפטית, מוזאונים, גלריות וספריות, חדרי כושר, שירותי דת. שירותי פנאי והכשרה, חנויות בגדים, מסעדות, מלונות ועוד, זאת בהתאמה להנחיות והתקנים הישראלים והבינ"ל.

למעשה, מדובר במהפכה חסרת תקדים בתחום השירות בישראל. לא רק שהתקנות מחייבות את כלל נותני השירות לציבור. (במגזר הממשלתי, המוניציפאלי, מוסדות ללא כוונת רווח, חברות ועסקים פרטיים כאחד). לבצע התאמות נגישות. אלא הן גם מבקשות להקיף את מרבית תחומי החיים. ובכך קובעות רף חדש של שוויון במתן שירות.

התאמות נגישות במערכת המשפטית/בשרותי ביטחון והצלה

במסגרת מהפיכת הנגישות בעשור האחרון ישנה חשיבות רבה לתקנות הנגישות לשירות.

תקנות הנגישות לשירות, התייחסו גם לעניין הנגשת המשפט לאנשים עם מוגבלויות שהם עדים, בעלי דין, באי כח. ומוזמנים לרבות הנגשת האולמות והדיונים. כמן כן נקבעו התאמות נגישות בשירותי ביטחון והצלה. בניהם התאמות נגישות במתקני מעצר ובתי סוהר. לרבות התאמות בחקירת אדם עם מוגבלות.

אכיפה

חובת ההנגשה חלה על הבעלים, המחזיק או המפעיל של המקום הציבורי. כמו כן מעניק החוק כלים לאכיפתו. מפר הוראות אלו, חשוף לאכיפה מנהלית, פלילית ואזרחית:

מנהלית

אכיפה המתבצעת באמצעות הנציבות לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. המבצעת את חקירת התלונות מצד הנפגעים. הוצאת צווי נגישות למפרים, ואף ליטול חלק בתביעות נגד המפרים.

פלילית

כפל קנס, ביטול רישיון עסק, ותביעות נגד נושא משרה בתאגיד.

אזרחית

תביעות פרטיות עד 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק שיוגשו על ידי מי שנפגע. תביעות ייצוגיות שיוגשו אף הן על ידי מי שנפגע. או באמצעות ארגונים המקדמים זכויות אנשים עם מוגבלות. בכפוף לאישור בית המשפט.

מינוי רכז נגישות / ממונה תעסוקה

על מנת שהחוק והתקנות ייושמו והמידע יהיה נהיר וברור הן לכלל הציבור והן לציבור האנשים עם המוגבלות. נקבע כי גוף המספק שירות ציבורי המעסיק 25 עובדים ומעלה חייב למנות רכז נגישות. אשר תפקידו למסור מידע לציבור על התאמות הנגישות הניתנות במקום. ויספק מידע והדרכה לנותן השירות בביצוע התאמות נגישות לפי החוק.

עוד נקבע כי גוף המעסיק 100 עובדים ומעלה ימנה ממונה תעסוקה. אשר ישמש כתובת לפניות מצד עובדים עם מוגבלות. כמו כן ייעץ למעסיק כיצד עליו לפעול על פי החוק. וכן לרכז את כלל נוהלי העבודה מול הגופים המקצועיים בנושא. (חל במגזר הפרטי)

הנגשת אתרי האינטרנט

בתאריך 26 באוקטובר 2017, הוכנס תיקון אשר בדבר הנגשת אתרי האינטרנט . אשר קבע כי שירות ציבורי או מידע על השירות הציבורי המועברים באמצעות רשת האינטרנט. לרבות תכנים בכל צורה (פורמט) כגון מסמכים, תמונות או ווידאו. יהיו נגישים החל מיום 26 באוקטובר 2017.

לסיכום

כפי ניתן לראות, בעניין מהפכת הנגישות בעשור האחרון. בוצעה התקדמות בנושא השוויון לאוכלוסיית אנשים עם מוגבלות. אולם יחד עם זאת, נותרו עדיין מספר נושאים שטרם טופלו. ועם השלמתם. יתנו מענה הולם לצורכיהם של האנשים עם המוגבלות. כך שיוכלו למצות את מלוא יכולותיהם, תוך השתתפות מלאה ושוויונית בחברה.

 

מידע נוסף, ניתן למצא באתר האינטרנט המרכז למשפט מדע וטכנולוגיה

מאמרים נוספים : הנגשת אתרי אינטרנט, רכז נגישות, הנגשת השירות, מתן שירות נגיש, הנגשת המידע, ייצוג הולם, מהפכת הנגישות בעשור האחרון.

נכתב על ידי : עורך דין איתן עמרם, המידע אינו מחליף יעוץ משפטי.