חלומות גדולים

יום אחד, לאחר שהייה ארוכה נוספת אחת מיני רבות בבית החולים, אמא חזרה איתי לבית של סבא וסבתא.
כרגיל, שכבתי בידיים של אמא.

סבתא אחזה את פרק היד שלי והרימה אותה למעלה לאוויר. כשהיא עזבה אותה, בום, היד צנחה מיד מטה, ברפיון.
"יא בינתי, תוותרי… הוא לא יחזיק מעמד," היא אמרה לאמא שלי בתימנית עם דמעות בעיניים.

"השתגעת???" אמא שלי שאגה עליה, "שלא תעיזי להגיד דבר כזה. אין סיכוי שאני מוותרת עליו, הוא הבן שלי".