גוף המספק שירות ציבורי המעסיק 25 עובדים ומעלה חייב למנות רכז נגישות.

הפרת תקנה זו מהווה עוולה אזרחית ותגרור אחריה קנס של 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק (כ-62,000 ₪ כולל ההצמדה).

גוף המעסיק 100 עובדים ומעלה חייב למנות ממונה תעסוקה.

רקע

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות תשנ"ח-1998  והתקנות שתוקנו מכוחו, מחייבים גוף המספק שירות ציבורי למנות רכז נגישות. בנוסף, גוף המעסיק 100 עובדים ומעלה חייב למנות ממונה תעסוקה. (או בשמות הנרדפים לו ממונה שוויון או אחראי להעסקת אנשים עם מוגבלות. וזאת בהתאם לחובה החלה עליו מכוח התקנות/ההסכמים הקיבוציים/צו ההרחבה).

במסמך זה אתמקד בהגדרת מהו שירות ציבורי? מיהו החייב בביצוע התאמות נגישות? מי הם בעלי התפקידים השונים המוזכרים בחוק ובתקנות? כיצד על נותן השרות להיערך במתן שירות נגיש, כנדרש בחוק ובתקנות.

תקנות הנגישות לשירות מחייבות את כלל נותני השרות לציבור. לבצע את התאמות הנגישות בשירות ובפלטפורמות השונות בהן ניתן השירות. הזכות לנגישות הינה זכות יסוד, והחוק קובע כי אדם עם מוגבלות זכאי לנגישות למקום ציבורי ולשירות ציבורי. עוד קובע החוק כי אין להפלות אדם עם מוגבלות ואין לפגוע בזכותו לנגישות. את השירות יש לספק לאדם עם מוגבלות באופן שוויוני. ברמת איכות, נוחות ובטיחות כפי שניתן לכלל הציבור.

התקנות מטילות חובה זו על האחראי להספקת השירות. לרבות בעלי השירות, המחזיק או המפעיל שלו.

מהו שירות ציבורי

שירות ציבורי הינו אחד מאלה : א) שירות הניתן לכלל הציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו בידי גוף ציבורי או במקום ציבורי. ב) שירות המיועד לכלל הציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו בתחומים הבאים. שירותי בריאות, שירותי בידור, שירותי חינוך, השכלה, או פנאי, שירותי רווחה, שירותי ספורט, שירותי תיירות. מרבית שירותי התחבורה הציבורית, שרותי תרבות, שירותי הארחה. שירותי מסחר, שירותי דת, שירותי אנרגיה, שירותי בזק, שירותי בנקאות. אשראי, ביטוח פנסיה או כל שירות פיננסי.

מיהו החייב בביצוע התאמות במתן שירות נגיש

החייב בביצוע התאמות נגישות לשירות ציבורי הוא מי שמספק שירות ציבורי כמפורט לעיל, לרבות בעל השירות, המחזיק או מפעיל שלו.

התקנות החדשות מחייבות את כל מי שמספק שירות לציבור. לבצע התאמות ושינויים בנהלי עבודתו, במבנים ובפלטפורמות השונות בהם ניתן השירות. על מנת שהשירות הניתן יהיה נגיש לאנשים עם מוגבלות על סוגיהם השונים. בצורה שוויונית, ברמת איכות ונוחות כפי שהוא ניתן לכלל הציבור כנדרש בעת מתן שירות נגיש.

.

יידוע צוות העובדים

חובת היידוע

על נותן השירות ליידע את צוות העובדים ו/או נותני השירות כיצד לתת שירות נגיש בכלל זה הכללים הבאים:

• אין להפלות אדם עם מוגבלות ואין לפגוע בזכותו לנגישות.
• יש לאפשר לאדם עם מוגבלות גישה למקום ציבורי, לספק לו השירות או המוצר או הנאה מהשירות הציבורי, כמו כן אין לקבוע תנאים מגבילים במישרין או בעקיפין בשימוש בשירות הציבורי בהנאה ממנו. את השירות או המוצר יש לספק באותם תנאים הניתנים בד"כ לשאר הציבור.
• יש לדאוג כי השירות יינתן בצורה שוויונית לכולם בסביבה המערבת בתוכה אנשים עם מוגבלות. תוך הקפדה על כבוד האדם וחירותו והגנה על פרטיותו, במסגרת השירותים הניתנים והמיועדים לכלל הציבור, תוך ביצוע התאמות הנדרשות בנסיבות העניין.
• שירותים הניתנים על ידי גוף ציבורי, יש לספקם לאדם עם מוגבלות באיכות הנאותה, בתוך זמן סביר ובמרחק סביר ממקום מגוריו (בכפוף למסגרת מקורות המימון העומדים לרשות הגוף הציבורי).
• תוך שמירה על כבודו פרטיותו, מתוך יחס אדיב ומכובד, המאפשר קבלת השירות בעצמאות, בבטיחות ובאופן שוויוני. כחלק בלתי נפרד מהשירותים הניתנים לכלל הציבור, ולא בנפרד מהם (למעט אם ההפרדה נחוצה למתן השירות באופן אפקטיבי באותה מידה שהוא ניתן לכלל הציבור).

דרכי יידוע העובדים

במקומות הנותנים שירות ומעסיקים 25 עובדים ומעלה. על נותן השירות ליידע את עובדיו באמצעות הדפסת חוזר המסביר את נושא חובת הנגישות. ואיסור אפליית אנשים עם מוגבלות. או באמצעות חומרים דיגיטליים סרטוני הדרכה, מצגות או לומדות.

במקומות הנותנים שירות ומעסיקים פחות מ 25 עובדים. נותן השירות רשאי ליידע את העובדים בע"פ.

חובת יידוע העובדים חלה מיום 25 באוקטובר 2014.

הכשרת צוות העובדים

הנחיית צוות העובדים

נוסף על יידוע צוות העובדים. על נותן השירות הציבורי החייב בביצוע התאמות נגישות לשירות להנחות את צוות העובדים. שתפקידם לספק את השירות ישירות לציבור. את הממונים הישירים עליהם וכן את נושאי המשרה על פי דין. שתפקידם לספק שירות לציבור בכל אחד מהנושאים הבאים:

• אודות סוגי מוגבלויות השונות וכיצד יש לספק שירות לבעל מוגבלות על פי מוגבלותו.
• אודות כללי התנהגות נאותים שיש לנהוג כלפי אנשים עם מוגבלות. בעת מתן השירות, לרבות דרך ולשון הפנייה אליהם.
• אודות הפעולות שעל נותן השירות לנקוט על מנת לבצע את התאמות הנגישות. לרבות תפעול אמצעי העזר הרלוונטיים ותחזוקתם, מתן שירותי עזר או הזמנתם. ותחזוקת ההתאמות אשר בוצעו.

על נותן השירות הציבורי להבטיח כי בכל שעות מתן השירות הציבורי. יהיו עובדים אשר קבלו הנחיות כאמור לעיל. למעט בשירות ציבורי הניתן בשעות שאין בהן עובדים במקום מתן השירות.

דרכי הכשרת העובדים

נותן שירות ציבורי המעסיק 25 עובדים (כולל נושאי משרה) ומעלה. שתפקידם לספק את השירות ישירות לציבור. להדריך את העובדים, את הממונים הישירים עליהם. ואת נושאי המשרה. כפי שמפורט ולהכשירם בכל הנושאים הבאים ולפי העניין:

התנסות חווייתית

כל עובד שתפקידו לספק שירות ישירות לציבור. עליו לעבור הדרכה באמצעות התנסות חווייתית. נותן השירות הציבורי, חייב היה להשלים את הדרכת עובדיו באמצעות של התנסות חווייתית. לא יאוחר מיום 25 לאוקטובר 2016 (זאת במידה וסיפק שירות עוד בטרם נכנס החוק לתוקפו 25 באוקטובר 2013).

עובדים זמניים שתקופת עבודתם הכוללת אינה עולה על 7 חודשים. אין חובה להדריכם באמצעות התנסות חווייתית.

חומר מודפס או באמצעים דיגיטליים

על נותן השירות הציבורי להדריך/לרענן את ידיעות עובדיו בנושא מתן שירות נגיש לאנשים עם מוגבלות. באמצעות חומרי הדרכה בדפוס או באמצעים טכנולוגים וזאת לפחות פעם בשנה. (חובת ההדרכה חלה מיום 25 לאוקטובר 2014).

הדרכות פרטניות

עובדים האחראים על הפעלת אמצעי העזר או שירות העזר. שיש לספק לאנשים עם מוגבלות. חייבים לקבל הדרכה פרטנית כיצד עליהם להפעיל מכשירים עזר אלו. את הדרכה עליהם לקבל בסמוך למועד בו הותקנו אמצעי העזר בעסק.

את ההדרכה הראשונה בשירותי עזר היה צורך להשלים עד ליום 25 לאפריל 2014. (למעט אם ההתקנה בוצעה במועד מאוחר יותר, כי אז יש לבצע את ההדרכות או ההכשרות ממש בסמוך למועד התקנה של אמצעי העזר).

הדרכת עובד חדש

עובד חדש או נושא משרה חדש הנותן שירות ישירות לציבור. (למעט עובד המספק שירות באופן חד-פעמי). יש להדריכו ולהכשירו עם כניסתו לעבודה.

את ההדרכה יש לקיים לא יאוחר מ-3 חודשים מיום תחילת עבודתו.

את ההדרכה יש לבצע באמצעות אחת או יותר מהדרכים הבאות. בהתנסות חווייתית, באמצעות חומר מודפס או באמצעים דיגיטליים או באמצעות הדרכה פרטנית והכל לפי העניין. בנוסף יש להדריך את העובד ולהכשירו גם באמצעים אחרים. וזאת לא יאוחר משנה מיום כניסתו לתפקיד.

עובד חדש או נושא משרה חדש שהודרך והוכשר לפני כניסתו לתפקיד. באמצעות אחת או יותר מן הדרכים שלעיל. (התנסות חווייתית, חומרים מודפסים או באמצעים דיגיטליים או באמצעות הדרכה פרטנית). יהיה פטור מהדרכה או הכשרה הדומה להכשרה הנדרשת לתפקידו החדש. או מהכשרה נוספת בדרך שבה הוכשר. אולם לא יהיה פטור העובד מקבלת הדרכה או הכשרה בדרכים האחרות, לפי העניין.

תוכנית הדרכה

על נותן השירות להכין תכנית הדרכה תוך הסתייעות בהנחיות הנציבות. שפורסמו תחת סעיף "פרסום מידע לציבור", העוסקות בנושאים שיש להדריך בהם את העובדים בסוגי השירותים הציבוריים השונים.

תוכנית ההדרכה תותאם על ידי נותן השירות ועליו לאשרה בידי המורשה לנגישות השירות.

במידה והנציבות לא פרסמה הנחיות קונקרטיות בנושא מסוים. או בנוגע לסוג שירות שמספק החייב בנגישות. אזי עליו להכין תכנית הדרכה לעניין זה, על פי החוקים הנוגעים לעניין.

חייב המעסיק פחות מ 25 עובדים

נותן השירות הציבורי המעסיק פחות מ-25 עובדים שתפקידם לספק את השירות במישרין לציבור, ידריך את עובדיו באחת מהדרכים המפורטות להלן, לפי העניין. לשם כך רשאי החייב להסתייע בהנחיות הנציבות העוסקות בנושאים שיש להדריך בהם את העובדים בסוגי השירותים הציבוריים השונים:

• הדרכה פרונטלית – מתן הדרכה פרונטלית, לרבות הדרכה בהפעלת אמצעי עזר או בהספקת שירותי עזר שהוא חייב לספק לאנשים עם מוגבלות לפי תקנות אלה.
• חומר מודפס או באמצעים דיגיטליים – באמצעות חומרי הדרכה בדפוס או באמצעים דיגיטליים.

הכשרת עובדים

החייב בהכשרת עובדים היה צריך לבצע את ההכשרה וההדרכה לעובדים עד 25 באוקטובר 2014.

עובדים שהחלו את עבודתם לאחר המועד האמור, יוכשרו מיד עם תחילת עבודתם.

על החייב להדריך את עובדיו באמצעות התנסות חווייתית לפי המועדים המפורטים לעיל.

נותן שירות שהוא "רשת" המעסיקה 25 עובדים ומעלה

נותן שירות שהוא רשת המעסיקה 25 עובדים ומעלה שתפקידם לספק שירות במישרין לציבור, יכשיר וידריך את כל העובדים בסניפי הרשת בדומה לחייב המעסיק יותר מ 25 עובדים (ראה לעיל).

אולם, על אף האמור לעיל, נותן השירות הציבורי יהיה פטור ממתן הכשרה והדרכה.

עובדים המספקים שירות באופן חד-פעמי, רק במשך מספר שעות בודדות ביום אחד בלבד, ובזמן מתן השירות, נוכח במקום יחד איתם עובד נוסף אחד לפחות אשר עבר הכשרה והדרכה כאמור, והמספק שירות דומה – אין חובה להכשירם ולהדריכם כאמור.

ניהול יומן הדרכות ומודרכים

על נותן השירות החייב בהכשרה והדרכה של עובדים, לערוך רישום של העובדים שהודרכו והוכשרו, כולל המועד שבו עברו את ההדרכה או ההכשרה.

חייב המספק שירות לציבור באמצעות עובדים חיצוניים

נותן שירות ציבורי. המספק שירות לציבור שלא באמצעות עובדיו. אלא באמצעות עובדי "קבלן כוח אדם" או עובדי "קבלן שירות". לבצע אחת מהפעולות הללו:

• להכשיר את עובדי קבלן כוח האדם או את עובדי קבלן השירות לפי העניין. בנושאי יידוע העובדים. הנחיות לעובדים והדרכות העובדים כמפורט לעיל.
• להבטיח שקבלן כוח האדם או קבלן השירות יכשירו את עובדיהם. על פי הוראות הקשורות בנושאים כגון. ידוע העובדים, הנחיות לעובדים והדרכות העובדים כמפורט לעיל.

העסקת מתנדבים

במידה ונותן השירות מעסיק מתנדב במתן שירות לציבור. יהיה עליו להדריכו ולהכשירו במתן שירות לאנשים עם מוגבלות כמפורט לעיל.

אולם, אין חובה להכשיר מתנדב ב"התנסות חווייתית". במידה ועם המתנדב נמצא באופן קבוע עובד של נותן השירות שהוכשר בהתאם.

מידע נוסף, ניתן למצא באתר האינטרנט המרכז למשפט מדע וטכנולוגיה

מאמרים נוספים : הנגשת אתרי אינטרנט, רכז נגישות, הנגשת השירות, מתן שירות נגיש, הנגשת המידע, ייצוג הולם, מהפכת הנגישות בעשור האחרון.

נכתב על ידי : עורך דין איתן עמרם, המידע אינו מחליף יעוץ משפטי.

הפוסט מתן שירות נגיש הופיע לראשונה ב-איתן עמרם.

רכז נגישות

גוף המספק שירות ציבורי המעסיק 25 עובדים ומעלה חייב למנות רכז נגישות

הפרת תקנה זו מהווה עוולה אזרחית ותגרור אחריה קנס של 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק (כ-64,000 ₪ כולל ההצמדה).

גוף המעסיק 100 עובדים ומעלה חייב למנות ממונה תעסוקה.

רקע

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות תשנ"ח-1998 והתקנות שתוקנו מכוחו, מחייבים גוף המספק שירות ציבורי למנות רכז נגישות.

בנוסף, גוף המעסיק 100 עובדים ומעלה חייב למנות ממונה תעסוקה, (או בשמות הנרדפים לו ממונה שוויון או אחראי להעסקת אנשים עם מוגבלות וזאת בהתאם לחובה החלה עליו מכוח התקנות/ההסכמים הקיבוציים/צו ההרחבה).

במסמך זה אתמקד בהגדרת מהו שירות ציבורי? מיהו החייב בביצוע התאמות נגישות? מי הם בעלי התפקידים השונים המוזכרים בחוק ובתקנות? כיצד על נותן השרות להיערך במתן שירות נגיש, כנדרש בחוק ובתקנות.

תקנות הנגישות לשירות מחייבות את כלל נותני השרות לציבור (במגזר הממשלתי, המוניציפלי, מלכ"רים, חברות ועסקים פרטיים כאחד) לבצע את התאמות הנגישות בשירות ובפלטפורמות השונות בהן ניתן השירות.

הזכות לנגישות הינה זכות יסוד, והחוק קובע כי אדם עם מוגבלות זכאי לנגישות למקום ציבורי ולשירות ציבורי. עוד קובע החוק כי אין להפלות אדם עם מוגבלות ואין לפגוע בזכותו לנגישות. את השירות יש לספק לאדם עם מוגבלות באופן שוויוני, ברמת איכות, נוחות ובטיחות כפי שניתן לכלל הציבור.

התקנות מטילות חובה זו על האחראי להספקת השירות לרבות בעלי השירות, המחזיק או המפעיל שלו.

מהו שירות ציבורי

שירות ציבורי הינו אחד מאלה : א) שירות הניתן לכלל הציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו בידי גוף ציבורי או במקום ציבורי, ב) שירות המיועד לכלל הציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו בתחומים הבאים: שירותי בריאות, שירותי בידור, שירותי חינוך, השכלה, או פנאי, שירותי רווחה, שירותי ספורט, שירותי תיירות, מרבית שירותי התחבורה הציבורית, שרותי תרבות, שירותי הארחה, שירותי מסחר, שירותי דת, שירותי אנרגיה, שירותי בזק, שירותי בנקאות, אשראי, ביטוח פנסיה או כל שירות פיננסי.

מיהו החייב בביצוע התאמות

החייב בביצוע התאמות נגישות לשירות ציבורי הוא מי שמספק שירות ציבורי כמפורט לעיל, לרבות בעל השירות, המחזיק או מפעיל שלו.

התקנות החדשות מחייבות את כל מי שמספק שירות לציבור – לבצע התאמות ושינויים בנהלי עבודתו, במבנים ובפלטפורמות השונות בהם ניתן השירות, על מנת שהשירות הניתן יהיה נגיש לאנשים עם מוגבלות על סוגיהם השונים, בצורה שוויונית, ברמת איכות ונוחות כפי שהוא ניתן לכלל הציבור.

מינוי ממונה תעסוקה, ממונה שוויון, אחראי להעסקת אנשים עם מוגבלות

החוק והתקנות קובעים כי יש למנות ממונה תעסוקה, או ממונה השוויון או אחראי על העסקת אנשים עם מוגבלות. מינוי בעלי התפקידים הללו הינם בהתאם להשתייכותו של נותן השירות במגזר הציבורי, הממשלתי או הפרטי.

ממונה שוויון

גוף ציבורי המעסיק 25 עובדים ומעלה, חייב למנות ממונה שוויון שתפקידו לספק ייעוץ והדרכה לגבי חובות המעסיק בנושא תעסוקת אנשים עם מוגבלות, כמו כן לקבל פניות בנושא ייצוג הולם, ואף ליזום פעולות שונות להגברת המודעות לייצוג הולם לאנשים עם מוגבלות. (חל במגזר הציבורי)

ממונה שוויון במשרדי ממשלה

בכל משרד ממשלתי וביחידות הסמך, יש למנות ממונה שוויון שתפקידו לספק מידע לעובדים עם מוגבלות על זכויותיהם, לטפל בכל התאמות הנדרשות לעובדים אלו לשם שילובם הראוי בעבודה. רשימת ממוני השוויון נמצאת באתר נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

מינוי אחראי להעסקת אנשים עם מוגבלות

מעסיק ימנה אחראי על תעסוקת אנשים עם מוגבלות על מנת שישמש כתובת לפניות מצד עובדים עם מוגבלות, לייעץ למעסיק כיצד עליו לפעול על פי החוק וכן לרכז את כלל נוהלי העבודה מול הגופים המקצועיים בנושא. (חל במגזר הפרטי)

מינוי רכז נגישות

גוף המספק שירות ציבורי המעסיק 25 עובדים ומעלה (להלן: "החייב בהתאמות נגישות"), ימנה מקרב עובדיו אדם שישמש כרכז נגישות וככל האפשר יהיה עובד בתפקיד ניהולי או עובד שעבר הכשרה במיומנויות ניהול וקידום פרויקטים.

מאפייני רכז הנגישות

על רכז הנגישות להיות בעל ניסיון מעשי של שנה לפחות בתחום הנגישות לאנשים עם מוגבלות או שעבר הדרכה והכשרה על סמך הנחיות הנציבות.

בנוסף על הרכז להכיר את החוק ותקנות הנגישות הנוגעות לחייב ויישומן בפועל. וכן את פרסומי הנציבות והגורמים הרלוונטיים בתחום הנגישות לרבות גופים ציבוריים וארגונים המייצגים אנשים עם מוגבלות.

התפקיד יוטל ככל האפשר, על  אדם עם מוגבלות.

במידה ונותן השירות הציבורי מעסיק פחות מ- 100 עובדים. רכז הנגישות יוכל להיות בעל ניסיון מעשי של פחות משנה בתחום הנגישות לאנשים עם מוגבלות. 

תפקיד רכז הנגישות

לרכז הנגישות שני תפקידים עיקריים: 

• למסור מידע לציבור אודות התאמות הנגישות השירות או המקום בו ניתן השירות. אמצעי עזר ושירותי עזר שניתן לקבל בשירות לפי בקשה. וכן התאמות נגישות חלופיות למקום ציבורי ולשירות ציבורי.
• לספק יעוץ והדרכה לנותן השירות הציבורי החייב בביצוע התאמות נגישות לפי החוק.

כמו כן, על רכז הנגישות להתעדכן אחת לשנה בחידושים בתחום הנגישות. על סמך העדכונים אשר תפרסם הנציבות.

פרסום פרטי רכז הנגישות

על נותן השירות הציבורי, להביא לידיעת העובדים ולפרסם לציבור את שמו של רכז הנגישות שמינה. מקום משרדו ודרכי הפנייה אליו.

הפרסום לציבור יעשה בהתאם להוראות "פרסום התאמות הנגישות שבוצעו" במשרדי החברה ובאתר האינטרנט שלה.

חובת הפרסום לציבור חלה מיום 1 ביולי 2014.

מידע נוסף, ניתן למצא באתר האינטרנט המרכז למשפט מדע וטכנולוגיה

מאמרים נוספים : הנגשת אתרי אינטרנט, רכז נגישות, הנגשת השירות, מתן שירות נגיש, הנגשת המידע, ייצוג הולם, מהפכת הנגישות בעשור האחרון.

נכתב על ידי : עורך דין איתן עמרם, המידע אינו מחליף יעוץ משפטי.

הפוסט רכז נגישות הופיע לראשונה ב-איתן עמרם.

הנגשת השירות

רקע

ע"פ נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, חיים כיום בישראל למעלה מ- 1,600,000 אנשים עם מוגבלות (פיזית, חושית, שכלית, נפשית ומוגבלות כתוצאה מתחלואה כרונית) המהווים כ- 20%  מהאוכלוסייה.

תקנות הנגישות לשירות,[1] אשר נכנסו לתוקף ביום 25 באוקטובר 2013, חוקקו מכוח חוק השוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות,[2] והן עוסקות ברובן בהסרת מכשולים פיזיים, אדמיניסטרטיביים, תקשורתיים ואינפורמטיביים, המקשים על האדם עם מוגבלות לקבל את השירות.

התקנות מחייבות את כלל נותני השירות לציבור (במגזר הממשלתי, המוניציפאלי, מלכ"רים, חברות ועסקים פרטיים כאחד), לבצע התאמות נגישות בשירות במבנים ובפלטפורמות השונות בהם ניתן השירות, וזאת, על מנת שהשירות הניתן יהיה נגיש לאנשים עם מוגבלות, באופן שוויוני, ברמת איכות, נוחות ובטיחות כפי שניתן לכלל הציבור.

התקנות מטילות חובה זו על האחראי להספקת השירות לרבות בעלי השירות, המחזיק או המפעיל שלו.

הנגשת השירות – אופן מתן השירות

את התאמות הנגישות לשירות, יש לבצע כך שהשירות הניתן לאדם עם מוגבלות יבוצע תוך שמירה על כבודו ופרטיותו, מתוך יחס אדיב ומכובד אשר יאפשר קבלת השירות בעצמאות, בבטיחות ובאופן שוויוני.

את השירות יש לספק כחלק בלתי נפרד מהשירותים הניתנים לכלל הציבור ולא בנפרד מהם, למעט אם ההפרדה נחוצה למען מתן שירות באופן יעיל באותה מידה בה הוא ניתן לכלל הציבור.

התאמות נגישות למקום שניתן בו השירות

על נותן השירות להנגיש את השירות הניתן בעסק שלו בכלל זה (הנגשת מתו"ס-מבנים, תשתיות וסביבה) שילוט וסימון חניות, הנגשת הכניסה, המפתן, הדלתות, המעברים,

הריהוט, השירותים, המעליות, עמדות השירות, מדפים, דלפקים, מערכות כריזה קולית וחזותית, תאורה, מקומות המתנה/ישיבה, מכונות לשירות אוטומטי ועוד.

איסור התניית השירות

התקנות אוסרות על נותן השירות להתנות את מתן השירות בדרישת תשלום בעד ההתאמות, או בדרישה למתן השירות בכפוף להצגת תעודה (למעט במקרים חריגים).

במידה ואדם עם מוגבלות אינו מסוגל להביע את רצונו בכל דרך שהיא, יש לספק ההתאמה הרלוונטית לבקשת האפוטרופוס או המלווה שלו.

אין לגבות תשלום ממלווה של אדם עם מוגבלות בעת כניסה למקום ציבורי והנאה מהשירות הניתן בו (בכפוף לתנאים).

הבעלים או המחזיק בחניון, לא ימנעו כניסה לחניון מאדם עם מוגבלות ברכב הנושא תג נכה, ולא ימנעו

ממנו שימוש בחניה נגישה שהוקצתה בחניון על פי כל דין, ובלבד שהאדם עם המוגבלות בא לקבל שירות במקום.

התאמת נהלים, הליכים ונוהגים בשירות

התקנות מגדירות אוסף הוראות אותן על נותן השירות לבצע. בכלל זה, ביצוע התאמות בנהלים/הליכים ונוהגים בשירות (כולל נהלי פינוי בשעת חרום), מינוי "רכז נגישות"

(בגוף המעסיק 25 עובדים ומעלה), ביצוע הכשרות והדרכות לנותני השירות בארגון וכו'. באחריות נותן השירות לדאוג לפרסם המידע ופעולות שנקט.

בעת קבלת השירות יש לאפשר לאדם עם מוגבלות להסתייע במלווה או ב"חיית שירות". יש לסייע במילוי טפסים, לספק לו או לאדם המלווה אותו שירות בלא המתנה בתור (בכפוף לתנאים) ולספק אמצעי עזר בהתאם.

הנגשת מידע ותקשורת בשירות

מידע הנמסר לכלל הציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו אודות השירות הציבורי וכחלק ממנו. בין בכתב ובין בעל פה, לרבות בטפסים, חוברות מידע עלונים ופרסומים. מכתבים והודעות, כולל מידע הנמסר באמצעות הטלפון. יש למוסרם לבקשת אדם עם מוגבלות, באופן שיבטיח לו נגישות למידע ולקבלת השירות. צורת הנגשת המידע תבוצע בהתאם לבחירתו של נותן השירות ועל חשבונו. ובלבד שהיא מתאימה למוגבלותו של מקבל השירות ולאמצעים הטכנולוגים העומדים לרשותו. ובהתאם לאופי השירות שניתן, בכלל זה גם באמצעות אחד מאלה. טלפון, פקסימיליה, מסרון, דואר, דואר אלקטרוני או אמצעי דיגיטלי אחר.

על נותן השירות להנגיש את המידע הנמסר באמצעות מערכת ניתוב השיחות שבארגונו. וכן להנגיש את השירות/המידע הציבורי אותם הוא מספק. באמצעות שרותי האינטרנט. לרבות מסמכים, תמונות ויישומים.

אכיפה

המפר הוראות החוק ותקנות הנגישות, חשוף לאכיפה מנהלית, פלילית ואזרחית.

מנהלית – אכיפה המתבצעת באמצעות נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. המבצעת חקירת תלונות מצד נפגעים. הוצאת צווי נגישות למפרים, ואף נוטלת חלק בתביעות נגד מפרים.

פלילית – כפל קנס (למעלה מ 150,000 ₪), ביטול רשיון עסק, ותביעות נגד נושא משרה בתאגיד.

אזרחית – תביעות פרטיות עד 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק שיוגשו על ידי מי שנפגע. תביעות ייצוגיות שיוגשו אף הן על ידי מי שנפגע או באמצעות ארגונים המקדמים זכויות אנשים עם מוגבלות, בכפוף לאישור בית המשפט.

[1] תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות) תשע"ג-2013 (להלן: "תקנות הנגישות לשירות")

[2] חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות – תשנ"ח 1998

מידע נוסף, ניתן למצא באתר האינטרנט המרכז למשפט מדע וטכנולוגיה

מאמרים נוספים : הנגשת אתרי אינטרנט, רכז נגישות, הנגשת השירות, מתן שירות נגיש, הנגשת המידע, ייצוג הולם, מהפכת הנגישות בעשור האחרון.

נכתב על ידי : עורך דין איתן עמרם, המידע אינו מחליף יעוץ משפטי.

הפוסט הנגשת השירות הופיע לראשונה ב-איתן עמרם.

הנגשת המידע

החל מיום 01/07/2015 מידע הנמסר לציבור אודות כל שירות ציבורי וכחלק ממנו. חייב להיות מונגש.

הפרת תקנה זו מהווה עוולה אזרחית ותגרור אחריה קנס של 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק (כ-64,000 ₪ כולל ההצמדה).

רקע

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות תשנ"ח-1998 מגדיר את זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות. ומחויבותה של החברה בישראל להגן על זכויות אלו. מתוך הכרה שאדם נברא בצלם. ועל עקרון השוויון וכבוד הבריות.

מטרת החוק הינה להגן על כבודו של האדם עם מוגבלות. ועיגון זכותו להשתתף באופן שוויוני ופעיל בחברה בכל תחומי החיים. תוך מתן מענה הולם לצרכיו המיוחדים. בצורה שתאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד. תוך מיצוי מלא יכולתו.

תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות) תשע"ג-2013 . נכנסו לתוקף ב- 25.10.2013. התקנות תוקנו מכח חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998. ובכך משלימות סט של תקנות נגישות לרבות הנגשת המידע, השירות והמקום.

התקנות החדשות מחייבות את כל מי שמספק שירות לציבור. לבצע התאמות ושינויים בנהלי עבודתו. במבנים ובפלטפורמות השונות בהם ניתן השירות. על מנת שהשירות הניתן יהיה נגיש לאנשים עם מוגבלות על סוגיהם השונים. באופן שוויוני וברמת איכות, נוחות ובטיחות כפי שניתן לכלל הציבור.

הנגשת המידע

הנגשת המידע אינה באה כתחליף להנגשת המבנה / העסק לשירות אלא בתוספת. על פי תקנות מתו"ס (מבנים, תשתיות וסביבה). על נותן השירות להנגיש את העסק שלו. בכלל זה שילוט וסימון חניות. גישה למפתן העסק, הנגשת הכניסה, דלתות, מעברים. שירותים, ריהוט, דלפקים, תאורה וכו'.

התקנות קובעות הוראות ספציפיות ומפורטות, לגבי סוגי התאמות הנגישות הנדרשות לביצוע. וכיצד יש ליישמן בתחומי השירות השונים ובמקומות ציבוריים. כגון: במערכת המשפטית, מוזאונים, גלריות וספריות. חדרי כושר, שירותי דת, שירותי פנאי והכשרה, חנויות בגדים. מסעדות, מלונות ועוד. וזאת בהתאמה להנחיות ותקנים ישראלים ובינ"ל.

למעשה מדובר במהפכה חסרת תקדים בתחום השירות בישראל. לא רק שהתקנות מחייבות את כלל נותני השירות לציבור. (במגזר הממשלתי, המוניציפאלי, מוסדות ללא כוונת רווח, חברות ועסקים פרטיים כאחד). לבצע התאמות נגישות. אלא הן גם מבקשות להקיף את מרבית תחומי החיים. ובכך קובעות רף חדש של שוויון במתן שירות.

מידע ותקשורת בשירות

התקנה המדוברת הינה תקנה 29 (התאמות נגישות למידע).

תקנה זו קובעת כי מידע הנמסר לכלל הציבור כולל מידע הנמסר באופן פרטני. על אודות כל שירות ציבורי וכחלק ממנו. בין בכתב ובין בעל פה, לרבות בטפסים. חוברות מידע עלונים ופרסומים הניתנים לכלל הציבור. או לחלק בלתי מסוים ממנו. מכתבים והודעות, כולל מידע הנמסר באמצעות הטלפון. יימסר לבקשת אדם עם מוגבלות. באופן שיבטיח לו נגישות למידע ולקבלת השירות. (למעט פרסומות ומידע המסופק באמצעות האינטרנט).

במסגרת הנגשת המידע. המידע יימסר באמצעות אחת מההתאמות התאמות המפורטות להלן.

א) דפוס או כתב יד או באמצעות חומר המודפס במחשב.

ב) הקראת המידע מיד לבקשת אדם עם מוגבלות.

במקרה בו המידע כתוב על מעל לשלושה עמודים. רשאי נותן השירות לבצע ההקראה במועד מאוחר יותר. כפי שיותאם עם מקבל השירות ולא יאוחר משבוע מיום הבקשה.

ג) לאדם עם מוגבלות בראייה

תסופק הנגשת המידע באמצעות "דפוס נגיש".  המידע ייכתב באותיות בדפוס. בעלת גופן פשוט (אריאל) מודגש בגודל של 16 – 22 נקודות. כתוב על נייר חלק שאינו מבריק. בגוונים שחור על רקע לבן. כולל מרווח הולם בין השורות במקום בו מקבל השירות צריך להוסיף תוכן.

ד) לאנשים עיוורים

תסופק ההנגשה באמצעות כתב ברייל. ההנגשה תבוצע בתוך זמן סביר. ולא יאוחר משלושה שבועות מיום הבקשה.

ה) לאנשים עם לקות שכלית

יימסר המידע באמצעות "פישוט לשוני".  שמטרתו לפשט את תוכן המידע. כך שתוכנו יהיה ברור ומבנהו הלשוני פשוט. ויכלול ככל האפשר את עיקרי הדברים בלבד. ברצף ברור ובצורה כרונולוגית, יעשה שימוש במשפטים קצרים ופשוטים תחבירית. עם אוצר מילים שכיח ויומיומי, להימנע מכתיבת בראשי תיבות. בצורה יעשה שימוש מרבי בפעלים בצורת פעיל. ובתוספת לציורים גרפיים שייצגו את המידע.

ו) באמצעות קובץ קול

כגון: mp3, כקובץ על גבי CD או DVD . או מדיה נפוצה אחרת שניתנת להשמעה באמצעות תוכנת קול שבידי מקבל השירות. בתוך זמן סביר ולא יאוחר משלושה שבועות מיום הבקשה.

ז) באמצעות קובץ קול, בתוך שימוש בפישוט לשוני.

ההנגשה תבוצע בתוך זמן סביר. ולא יאוחר משלושה שבועות מיום הבקשה.

ח) באמצעות קובץ דיגיטלי

כגון: PLAIN TEXT או PDF. הניתן להקראה באמצעות תוכנת קורא מסך. או קובץ הניתן להמרה לכתב ברייל באמצעות הדפסתו. או הצגתו על גבי צג. ההנגשה תבוצע בתוך זמן סביר. ולא יאוחר משלושה שבועות מיום הבקשה.

ט) לאנשים עם מוגבלות שמיעה

תינתן ההנגשה באמצעות אחת מהדרכים הבאות לפחות

• באמצעות במערכת עזר קבועה או ניידת לשמיעה או מערכת הגברה שמע אישית. בה נעזר האדם עם המוגבלות.
• באמצעות מתרגם לשפת סימנים מטעמו של נותן השירות. אדם מיומן לנושא ובאחת מהשפות הרשמיות אותן דובר מקבל השירות. למעט באנגלית ובתנאי שהבקשה לקבלת התרגום הוגשה זמן סביר לפני מועד מתן השירות. והמידע הדרוש לתרגום. הינו מידע מורכב הדורש התדיינות ממושכת. ובעל חשיבות גבוהה לדוגמה בשירותים משפטיים או כספיים.

י) נותן השירות

יספק הנגשת המידע באמצעות כל אמצעי עזר או שרות. בו נעזר האדם עם מוגבלות דרך קבע. בסיוע מלווה המסייע לו בתקשורת. בתרגום לשפת סימנים, במגע. או בשימוש בכפפה אינסטרומנטלית המותאמת לו.

יא) מידע הנמסר בעל פה

על נותן השירות לספק התאמה בשפה הולמת בהתאם למוגבלותו של המבקש. 

המחוקק הוסיף סעיף סל בנושא הנגשת המידע. וקבע כי נותן השירות יספק כל "התאמת נגישות סבירה אחרת". לאדם עם מוגבלות.

מועדים

התאמות שלעיל על נותן השירות לספקן החל מיום 1 ביולי 2015.

הנגשת מידע באמצעות דפוס נגיש עם או בלי פישוט לשוני. בעיצוב ברור ובסימלול. יש להנגיש החל מיום 1 בינואר 2016.

הוראות מנחות

שירותי ההנגשה יינתנו בהתאם לבקשת אדם עם מוגבלות. (נוסף על דרכי מסירת המידע הרגילות). חלקן מידית וחלקן תוך זמן סביר כפי שנקבע בתקנות. (בדרך כלל בתוך שלושה שבועות מיום הבקשה-ראו הפירוט לעיל).

המידע יימסר באמצעות התאמה אחת או יותר. המתאימה למוגבלות המבקש. אמצעי העזר או שירות העזר יינתן על חשבון נותן השירות. כמו כן התאמת הנגישות תינתן בשפות שבהן ניתן המידע לכלל הציבור.

לנותן השירות קיימת הזכות לבחור באלו מהאמצעים שפורטו לעיל לספק את ההתאמה. ובלבד שההתאמה מתאימה למוגבלותו של האדם עם מוגבלות. ולאמצעים הטכנולוגים העומדים ברשותו של המבקש. לדוגמה אדם עם לקות ראייה יכול שיבקש כי המידע. יסופק לו באמצעות כתב ברייל. אולם נותן השירות יכול לבחור להנגיש עבורו את המידע באמצעות קובץ קולי נגיש. לחילופין אדם עם מוגבלות שמיעה המבקש שמידע אודות זמינות מוצר. יודיעו לו באמצעות מסרון. בעוד שנותן השירות יכול לבחור ליידע אותו באמצעות שליחת הודעה בדואר אלקטרוני.

את ההתאמות יש לספק בתנאי שההתאמה אינה מהווה נטל כבד מידי. (אינו מהווה שינוי מהותי באופי השירות). כמו כן יש לפעול במסגרת מבחן השכל הישר. (כאשר ההתאמה הנדרשת אינה פוגעת בפרטיותו של אדם, או כשהיא אינה מהווה עבירה על החוק).

פטורים

קיים פטור מהנגשת מידע הנמסר באמצעות פישוט לשוני.

במידע המנוסח בלשון משפטית. כגון: חוזים, ציטוט מחיקוק. או מידע המנוסח בלשון מקצועית. כגון תשריטים אדריכליים ודוחות מדעיים.

גם כאן אין קו ברור בהגדרת מה נכלל בקטגורית המידע המקצועי. והאם כל מידע מקצועי בכלל ראוי שיהיה באמצעות פישוט לשוני. שמא ייפגם תוכנו ונאבד את משמעות הדברים.

אכיפה

המפר הוראות החוק ותקנות הנגישות, חשוף לאכיפה מנהלית, פלילית ואזרחית.

מנהלית

אכיפה המתבצעת באמצעות נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. מבצעת חקירת תלונות מצד נפגעים. הוצאת צווי נגישות למפרים, ואף ליטול חלק בתביעות נגד המפרים.

פלילית

כפל קנס, ביטול רשיון עסק, ותביעות נגד נושא משרה בתאגיד.

אזרחית

תביעות פרטיות עד 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק שיוגשו על ידי מי שנפגע. תביעות ייצוגיות שיוגשו אף הן על ידי מי שנפגע או באמצעות ארגונים המקדמים זכויות אנשים עם מוגבלות. בכפוף לאישור בית המשפט.

מתן שירות באמצעות טלפון, פקסימיליה, מסרון, דואר, אינטרנט, דואר אלקטרוני, או אמצעי דיגיטלי אחר (תקנה 32)

בנוסף על כל ביצוע ההתאמות הנגישות כפי שמפורטו לעיל בסעיף התאמות נגישות למידע (תקנה 29). על החייב בביצוע התאמות הנגישות לשירות לספק לבקשת אדם עם מוגבלות שירות ומידע על אודות השירות. בהתאם לאמצעים המצויים בידיו של מקבל השירות. של נותן השירות ובהתאם לאופי השירות גם באמצעות אחד מאלה. טלפון, פקסימיליה, מסרון, דואר, דואר אלקטרוני או אמצעי דיגיטלי אחר. והכול בהתאם לאמצעים הנמצאים בידי נותן השירות ובהתאם לאופי השירות (תקנה 32).

מידע לציבור שהנגיש החייב בביצוע התאמות נגישות. באמצעות דפוס עם דפוס נגיש או עם פישוט לשוני. על נותן השירות לספקם/לפרסמם גם באמצעות אתר האינטרנט שלו (במידה ויש לו כזה).

מידע נוסף, ניתן למצא באתר האינטרנט המרכז למשפט מדע וטכנולוגיה

מאמרים נוספים : הנגשת אתרי אינטרנט, רכז נגישות, הנגשת השירות, מתן שירות נגיש, הנגשת המידע, ייצוג הולם, מהפכת הנגישות בעשור האחרון.

נכתב על ידי : עורך דין איתן עמרם, המידע אינו מחליף יעוץ משפטי.

הפוסט הנגשת המידע הופיע לראשונה ב-איתן עמרם.