מהפיכת הנגישות בעשור האחרון

במאמר זה, מהפיכת הנגישות בעשור האחרון, אסקור את ההתפתחות המשפטית שחלה בעשור האחרון בנושא זכויות אנשים עם מוגבלות.

רקע

אוכלוסיית האנשים עם המוגבלות מוגדרת כקבוצת המיעוט הגדולה ביותר בעולם. והיא מונה למעלה ממיליארד בני אדם ומהווה בין 10% ל-15% מאוכלוסיית העולם. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. חיים כיום בישראל כ  1,600,000 אנשים עם מוגבלות. (פיזית, חושית, שכלית, נפשית ומוגבלות כתוצאה מתחלואה כרונית). שהם כ- 20% מהאוכלוסייה הבוגרת. כ- 800,000 מהם הינם אנשים בגילאי העבודה (20-64).

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות תשנ"ח-1998 מגדיר את זכויותיהם של האנשים עם המוגבלות. ומחויבותה של החברה בישראל להגן על זכויות אלו. כל זאת מתוך ההכרה שאדם נברא בצלם ועל עקרון השוויון וכבוד הבריות.

מטרת החוק הינה להגן על כבודו של האדם עם המוגבלות. ועיגון זכותו להשתתף באופן שוויוני ופעיל בחברה ובכל תחומי החיים. תוך מתן מענה הולם לצרכיו המיוחדים. בצורה שתאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד תוך מיצוי מלא יכולתו.

לא בכדי נקבע ע"י בית המשפט העליון לא אחת, כי לחוק שוויון הזכויות, מעמד מעין-חוקתי.

מיהו אדם עם מוגבלות

החוק הגדיר אדם עם מוגבלות כאדם "אדם עם לקות פיסית, נפשית או שכלית לרבות קוגניטיבית. קבועה או זמנית, אשר בשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי. בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים".

המושג תחומי החיים העיקריים לא זכה להגדרה ונותר פתוח. (פס"ד בורוכוב נ' תרכובות ברום בע"מ, ביה"ד האזורי לעבודה בב"ש (סע"ש 48656-10-15)). עולה אין מדובר בתחום אחד אלא במספר תחומים. בין השאר יכולתו של האדם לדאוג לענייניו, הליכה, ראיה, שמיעה, דיבור, נשימה, למידה. עבודה, עמידה, נשיאה, חשיבה, יכולת ריכוז ואינטראקציה עם אחרים.

האמנה הבינלאומית

בחודש דצמבר 2006 התקבלה באו"ם אמנה בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות. (Convention on the Rights of Persons with Disabilities). האמנה קבעה סטנדרט חדש של שוויון השתתפות והשתלבות בחברה של אדם עם מוגבלות בכל תחומי החיים. בספטמבר 2012, אשררה מדינת ישראל אמנה זו. וקבלה על עצמה לתיקון המצב הקיים לרבות באמצעות התאמת החקיקה.

נגישות

בשנת 2005 תוקן חוק השוויון ונוסף לו "פרק הנגישות". נגישות הוגדרה בחוק "אפשרות הגעה למקום, תנועה והתמצאות בו. שימוש והנאה משירות, קבלת מידע הניתן או מופק במסגרת מקום. או שירות או בקשר אליהם. שימוש במתקניהם והשתתפות בתוכנית ובפעילויות המתקיימות בהם. והכול באופן שוויוני, מכובד, עצמאי ובטיחותי."

עקרונות יסוד

הזכות לנגישות הינה עקרון יסוד. חוק השוויון קובע כי אדם עם מוגבלות זכאי לנגישות למקום ציבורי ולשירות ציבורי. עוד נקבע כי אין להפלות ואין לפגוע בזכותו של אדם עם מוגבלות לנגישות.

העקרונות העומדים בבסיס תפיסת הנגישות הינם עקרון ההכלה ועקרון הרצף.

עקרון ההכלה

קובע כי אנשים עם מוגבלות הינם חלק בלתי נפרד מהציבור. ועל כן יש לאפשר להם להתנהל במרחב הפיזי. והשרותי באותו אופן כפי שהוא ניתן לכלל הציבור ולא בנפרד.

עקרון הרצף

מתייחס לאפשרות העומדות בפני אדם עם מוגבלות לבצע רצף מלא ושלם של פעולות. על מנת לקבל וליהנות מהשירות ככל האדם.

בתחום הנגישות קיימים מספר חוקים שהחשובים בניהם הם חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. וחוק התכנון והבניה. חוקים אלו מפנים לתקנות המפרטות את הדרישה למימוש הנגישות. ואלו מפנות לתקנים המתאימים.

תעסוקה

החוק ייחד פרק לעניין תעסוקה. בהתבסס על עקרונות מנחים המבטאים את ההכרה החברתית. בכך שמקום עבודתו של אדם איננו רק מקור פרנסה. כי אם, פעמים רבות, אמצעי לסיפוק, להגשמה עצמית וכבוד. החוק יצר שלושה מנגנונים להשגת יעד השוויון בתעסוקה. איסור אפליה והתאמות במקום העבודה, ייצוג הולם, ותוכניות תעסוקה.

התאמות נגישות לשירות

בחודש אפריל 2013. תוקנו תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות) תשע"ג-2013 . המחייבות את כל מי שמספק שירות לציבור לבצע התאמות ושינויים בנהלי עבודתו. במבנים ובפלטפורמות השונות בהם ניתן השירות. על מנת שהשירות הניתן יהיה נגיש לאנשים עם מוגבלות על סוגיהם השונים. באופן שוויוני, מכובד ועצמאי. את השירות יש לספק כחלק בלתי נפרד מהשירותים הניתנים לכלל הציבור ולא בנפרד מהם.

התקנות קובעות הוראות ספציפיות ומפורטות. לגבי סוגי התאמות הנגישות הנדרשות לביצוע וכיצד יש ליישמן בתחומי השירות השונים. ובמקומות הציבוריים. כגון: במערכת המשפטית, מוזאונים, גלריות וספריות, חדרי כושר, שירותי דת. שירותי פנאי והכשרה, חנויות בגדים, מסעדות, מלונות ועוד, זאת בהתאמה להנחיות והתקנים הישראלים והבינ"ל.

למעשה, מדובר במהפכה חסרת תקדים בתחום השירות בישראל. לא רק שהתקנות מחייבות את כלל נותני השירות לציבור. (במגזר הממשלתי, המוניציפאלי, מוסדות ללא כוונת רווח, חברות ועסקים פרטיים כאחד). לבצע התאמות נגישות. אלא הן גם מבקשות להקיף את מרבית תחומי החיים. ובכך קובעות רף חדש של שוויון במתן שירות.

התאמות נגישות במערכת המשפטית/בשרותי ביטחון והצלה

במסגרת מהפיכת הנגישות בעשור האחרון ישנה חשיבות רבה לתקנות הנגישות לשירות.

תקנות הנגישות לשירות, התייחסו גם לעניין הנגשת המשפט לאנשים עם מוגבלויות שהם עדים, בעלי דין, באי כח. ומוזמנים לרבות הנגשת האולמות והדיונים. כמן כן נקבעו התאמות נגישות בשירותי ביטחון והצלה. בניהם התאמות נגישות במתקני מעצר ובתי סוהר. לרבות התאמות בחקירת אדם עם מוגבלות.

אכיפה

חובת ההנגשה חלה על הבעלים, המחזיק או המפעיל של המקום הציבורי. כמו כן מעניק החוק כלים לאכיפתו. מפר הוראות אלו, חשוף לאכיפה מנהלית, פלילית ואזרחית:

מנהלית

אכיפה המתבצעת באמצעות הנציבות לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. המבצעת את חקירת התלונות מצד הנפגעים. הוצאת צווי נגישות למפרים, ואף ליטול חלק בתביעות נגד המפרים.

פלילית

כפל קנס, ביטול רישיון עסק, ותביעות נגד נושא משרה בתאגיד.

אזרחית

תביעות פרטיות עד 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק שיוגשו על ידי מי שנפגע. תביעות ייצוגיות שיוגשו אף הן על ידי מי שנפגע. או באמצעות ארגונים המקדמים זכויות אנשים עם מוגבלות. בכפוף לאישור בית המשפט.

מינוי רכז נגישות / ממונה תעסוקה

על מנת שהחוק והתקנות ייושמו והמידע יהיה נהיר וברור הן לכלל הציבור והן לציבור האנשים עם המוגבלות. נקבע כי גוף המספק שירות ציבורי המעסיק 25 עובדים ומעלה חייב למנות רכז נגישות. אשר תפקידו למסור מידע לציבור על התאמות הנגישות הניתנות במקום. ויספק מידע והדרכה לנותן השירות בביצוע התאמות נגישות לפי החוק.

עוד נקבע כי גוף המעסיק 100 עובדים ומעלה ימנה ממונה תעסוקה. אשר ישמש כתובת לפניות מצד עובדים עם מוגבלות. כמו כן ייעץ למעסיק כיצד עליו לפעול על פי החוק. וכן לרכז את כלל נוהלי העבודה מול הגופים המקצועיים בנושא. (חל במגזר הפרטי)

הנגשת אתרי האינטרנט

בתאריך 26 באוקטובר 2017, הוכנס תיקון אשר בדבר הנגשת אתרי האינטרנט . אשר קבע כי שירות ציבורי או מידע על השירות הציבורי המועברים באמצעות רשת האינטרנט. לרבות תכנים בכל צורה (פורמט) כגון מסמכים, תמונות או ווידאו. יהיו נגישים החל מיום 26 באוקטובר 2017.

לסיכום

כפי ניתן לראות, בעניין מהפכת הנגישות בעשור האחרון. בוצעה התקדמות בנושא השוויון לאוכלוסיית אנשים עם מוגבלות. אולם יחד עם זאת, נותרו עדיין מספר נושאים שטרם טופלו. ועם השלמתם. יתנו מענה הולם לצורכיהם של האנשים עם המוגבלות. כך שיוכלו למצות את מלוא יכולותיהם, תוך השתתפות מלאה ושוויונית בחברה.

מידע נוסף, ניתן למצא באתר האינטרנט המרכז למשפט מדע וטכנולוגיה

מאמרים נוספים : הנגשת אתרי אינטרנט, רכז נגישות, הנגשת השירות, מתן שירות נגיש, הנגשת המידע, ייצוג הולם, מהפכת הנגישות בעשור האחרון.

נכתב על ידי : עורך דין איתן עמרם, המידע אינו מחליף יעוץ משפטי.

הפוסט מהפכת הנגישות בעשור האחרון הופיע לראשונה ב-איתן עמרם.

ייצוג הולם

נגישות לעולם העבודה

החל מ 1/01/2017 חובה על גוף ציבורי גדול להעסיק 5% אנשים עם מוגבלות משמעותית.

מעסיק במגזר הפרטי, המעסיק 100 עובדים ומעלה, יפעל לייצוג הולם של 3% אנשים עם מוגבלות מקרב עובדיו.

רקע

ייצוג הולם – על אנשים (עם מוגבלות) ומספרים

אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות מוגדרת כקבוצת המיעוט הגדולה ביותר בעולם, היא מונה למעלה ממיליארד בני אדם ומהווה בין 10% ל-15% מאוכלוסיית העולם.

ע"פ נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. חיים כיום בישראל מעל 1,600,000 אנשים עם מוגבלות שהם מעל ל- 20%   מהאוכלוסייה.

כ- 800,000 מהם הינם אנשים בגילאים העבודה  20-64 ומהווים כ-18% מכלל האוכלוסייה.

הרקע לחקיקת חוק שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלות (להלן "החוק")[1]

העוגן הטבעי והראוי לאיסור הפלייתו לרעה של אדם עם מוגבלות. הוא ערך השוויון המוכר והמקובל בשיטת המשפט הישראלית. עם זאת, הפער הגדול הקיים בתחום זה. בין הרצוי והערכי לבין המציאות. שבה חיים בישראל אנשים עם מוגבלות. הוביל, לאחר מחשבה רבה. להגשת הצעת חוק מיוחדת לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ו – 1996. כפי שנהגו מדינות רבות ביניהן ארה"ב, קנדה, שוודיה ואוסטרליה".[2]

חקיקתו של חוק זה היתה חלק מגל של חקיקה עולמי. שעסק בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות. אשר בא בעקבות חקיקתו של החוק האמריקני הפדראלי. Americans with Disabilities Act (1990).  (להלן: ה-ADA), שהסדיר נושא זה.

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות תשנ"ח-1998. היה הכלי המשפטי הראשון שיצר מסלול לתביעות אפליה בתעסוקה של אנשים עם מוגבלויות. ולתביעות אפליה בכלל. יצירת הסדר נפרד עבור אנשים עם מוגבלות. מבטאת, כאמור בדברי הצעת החוק. את החשש שהתפיסה של מוגבלות כדבר "שונה" תונצח. אך יש בה גם ביטוי לכך שהאפליה שאנשים עם מוגבלות חווים לעומת קבוצות אחרות.  היא שונה ומיוחדת ולכן מוצדק ליצור עבורה מנגנונים המתאימים לה.[3]

מיהו אדם עם מוגבלות?

החוק מגדיר "אדם עם מוגבלות" כ"אדם עם לקות פיסית, נפשית או שכלית לרבות קוגניטיבית. קבועה או זמנית, אשר בשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי. בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים;"

הגדרה זו היא רחבה. לא מסויגת במבחנים רפואיים או בחומרת המוגבלות.  הסעיף אינו מדבר על תחום מסוים מתחומי החיים. ובמיוחד לא רק על כושר עבודה.  מכאן שהכוונה ב"תחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים". הם גם לכאלו שאינם קשורים בהכרח לעבודה. 

תחום חיים עיקרי כולל בין השאר יכולת של אדם לדאוג לענייניו. הליכה, ראיה, שמיעה, דיבור, נשימה, למידה, עבודה, עמידה, נשיאה, חשיבה. יכולת ריכוז, אינטראקציה עם אחרים[4]. מאידך, בחוקים אחרים. נקבעה הגדרה מצומצמת יותר. לדוגמא: התנאים הקבועים בחוק הביטוח הלאומי לצורך קבלת גמלת נכות מעבודה. הגדרת זכאות ע"י משרד הבריאות, משרד הרווחה ועוד. בהוראות ועדת המעקב (ראו בהמשך) קיימת הגדרה מצומצמת אף יותר.

שיעור סוגי המוגבלויות בקרב כלל האנשים בגילאי העבודה[5]

פיברומיאלגיה (דאבת השרירים) – כלל הסובלים מתסמונת זו הם כ- 3% מכלל האוכלוסייה (4% מכלל הנשים חולות בה). מחלת הפיברומיאלגיה אינה נחשבת למחלה אלא לתסמונת מאחר והיא אוסף של סימנים ותסמינים המתרחשים יחדיו.

חוק השוויון

החוק שוויון מגדיר את זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ומחויבותה של החברה בישראל להגן על זכויות אלו, מתוך הכרה שאדם נברא בצלם ועל עקרון השוויון וכבוד הבריות. מטרת החוק הינה להגן על כבודו של האדם עם המוגבלות ועיגון זכותו להשתתף באופן שוויוני ופעיל בחברה בכל תחומי החיים, תוך מתן מענה הולם לצרכיו המיוחדים בצורה שתאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד תוך מיצוי מלא יכולתו.

עקרון השוויון

עקרון השוויון הינו עקרון על וזכות יסוד במערכת המשפט הישראלית. בית המשפט העליון התייחס פעמים מספר לעקרון השוויון. "הנכה הוא אדם שווה זכויות. אין הוא מצוי מחוץ לחברה או בשוליה. הוא חבר רגיל בחברה שבה הוא חי. מטרת ההסדרים אינה להיטיב עמו בבדידותו, אלא לשלבו – תוך שימוש לעתים בהעדפה מתקנת – במרקם הרגיל של חיי החברה. ברוח דומה נוהגות מדינות דמוקרטיות"[6].

העדפה מתקנת הינה אחד האמצעים העיקריים להגשמת עקרון השוויון. "אין רואים כהפליה פסולה פעולה שנועדה לתקן הפליה קודמת או קיימת של אנשים עם מוגבלות או שנועדה לקדם את השוויון של אנשים עם מוגבלות". תכלית מדיניות של העדפה מתקנת הינה להביא להשגתו של שוויון חברתי.

מצב העסקת אנשים עם מוגבלות היום

פוטנציאל העסקה – בישראל כ- 800,000 אנשים עם מוגבלות – המהווים כ-20% מכלל האנשים בגילאי העבודה 20 עד 64.

שיעור האבטלה – שיעור האבטלה בקרב אנשים עם מוגבלות עומד על כ-49%, לעומת 28% מכלל האוכלוסייה הבריאה שאינם מועסקים.

תפקידים הולמים – מרבית המועסקים אינם עובדים בעבודות ההולמות את כישוריהם או השכלתם.

מקבלי קצבאות – 70% מכלל האנשים עם מוגבלות אינם מקבלים קצבאות נכות.

על פי נתוני משרד הכלכלה, הפסד התוצר השנתי למשק כתוצאה מאי שילובם של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה עומד על כ- 5 מיליארד ₪ בשנה.

משמעות העסקת אנשים עם מוגבלות על פי חוק השוויון

העקרונות המונחים בבסיס פרק התעסוקה בחוק השוויון מבטאים את ההכרה החברתית בכך שמקום עבודתו של אדם איננו רק מקור פרנסה, כי אם, פעמים רבות, אמצעי לסיפוק, להגשמה עצמית וכבוד.

החוק יוצר שלושה מנגנונים להשגת יעד השוויון בתעסוקה:

• איסור אפליה והתאמות במקום העבודה.
• ייצוג הולם.
• תוכניות תעסוקה.

איסור אפליה והתאמות במקום העבודה (סעיף 8)

קיים אסור על אפליית אדם עם מוגבלות על רקע מוגבלותו בכל שלבי התעסוקה: קבלה לעבודה, במבדקי קבלה לעבודה, בתנאי עבודה, בקידום בעבודה, בהכשרה, בהשתלמויות מקצועיות, או בפיצויי פיטורין, בהטבות ובתשלומים הניתנים לעובד בקשר לפרישה מעבודה.

על המעסיק לבצע התאמות במקום העבודה לצורך העסקתו של אדם עם מוגבלות (מדובר לא רק בהתאמות פיזיות אלא גם בהתאמת שעות העבודה, חלוקת המטלות בהתאם למגבלה וכו').

ייצוג הולם (סעיף 9)

על מעסיק לפעול לקידום הייצוג ההולם של אנשים עם מוגבלויות בקרב עובדיו, לרבות ביצוע התאמות.
הוראה זו מטילה על מעסיקים ציבוריים ופרטיים המעסיקים למעלה מ-25 עובדים, את החובה להנהיג העדפה מתקנת בהעסקת אנשים עם מוגבלויות; ואף נותן משנה תוקף לסעיף 3 (העדפה מתקנת) הקובע כי מעסיק רשאי לבצע העדפה מתקנת כלפי אנשים עם מוגבלות בקבלתם לעבודה ובקידומם, ולא יראו בכך אפליה כלפי כלל העובדים.

תוכניות (תעסוקה ושיקום) (סעיף 16)

שר הרווחה והעבודה ייזום, יפתח ויכין תוכניות בדבר תעסוקה ושיקום; הקמת מערך אבחון תעסוקתי; מתן ייעוץ והדרכה מקצועיים למעסיקים.

העסקה במגזר הציבורי

ייצוג הולם בגופים ציבוריים (תיקון 15 לחוק שוויון הזדמנויות)

החל מ 1 בינואר 2017 חייב כל גוף ציבורי גדול המעסיק 100 עובדים ומעלה, להגיע לייצוג של 5% אנשים עם מוגבלות בקרב עובדיו.
התיקון מתייחס לגופים ציבוריים גדולים ולאנשים עם מוגבלות משמעותית.

גופים ציבוריים

במסגרת הגופים הציבוריים הרלוונטיים נכללים : משרדי ממשלה ויחידות הסמך, רשויות מקומיות, הכנסת, ההסתדרות הציונית, הסוכנות היהודית, צה"ל, משטרת ישראל, השב"ס, תאגידים שהוקמו בחוק, ותאגידים מסוימים בשליטה ממשלתית או בשליטת רשות מקומית- המעסיקים 100 עובדים ומעלה.

מיהו אדם עם מוגבלות משמעותית?

אדם עם מוגבלות משמעותית הינו אחד מאלה:

• דרגת נכות בשיעור 40% לפחות המוכרת על ידי המוסד לביטוח לאומי, משרד הביטחון, רשות המיסים או משרד הבריאות.
• דרגת נכות בשיעור 20% לפחות הזכאי לשיקום תעסוקתי או משתתף בתכנית תעסוקה, כמפורט בחוק.
• אדם הזכאי לשכר מינימום מותאם.
• אדם הזכאי לשירותי רווחה בשל מוגבלותו, מאת האגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית, השירות לטיפול באדם עם אוטיזם או אגף השיקום במשרד הרווחה והשירותים החברתיים.

העדפה מתקנת בשירות הציבורי

העדפה מתקנת היא אחת מהדרכים למתן ייצוג הולם לאנשים עם מוגבלות.

פרוש העדפה מתקנת הינו, שבעת הגשת מועמדות לתפקיד בשרות המדינה או בעת צמצומי התייעלות או בעת קידום לתפקיד, יועדף האדם עם המוגבלות המשמעותית על פני אדם עם מוגבלות פחותה או האדם הסביר בעל אותם הכישורים בדיוק, זאת בכדי להיות זכאי להעדפה המתקנת.

על מנת לקבל קדימות בהעדפה מתקנת יש להציג מסמך רשמי מגורם מוסמך המאשר את עובדת היותך אדם עם מוגבלות משמעותית. 

בירור שיעור העובדים שהינם אנשים עם מוגבלות בגוף הציבורי

על מנת שגופים ציבוריים יוכלו לעמוד ביעדים לפי דרישות החוק, על המוסד לביטוח לאומי ליידע את המעסיקים על עמידתם בדרישות החוק, על ידי הצלבת נתוני העובדים של הגוף הציבורי, לבין נתוני העובדים עם מוגבלות המוכרים למערכות השונות.

הנתונים יהיו בשקיפות מלאה לציבור ויפורסמו באתר נציבות השוויון.

הדיווח שיפורסם יכלול את מידת עמידת הגופים הציבוריים ביעד, כלומר: האם הם עומדים ביעד ומהי רמת עמידתם בו (רמה בינונית/נמוכה/אינם עומדים ביעד).

המעסיק אינו חייב לערוך בירור עם עובדיו לגבי מוגבלותם והעובדים אינם חייבים לחשוף את מוגבלותם בפני מעסיקם.

ממונה שוויון

גוף ציבורי המעסיק 25 עובדים ומעלה, חייב למנות ממונה שוויון שתפקידו לספק ייעוץ והדרכה לגבי חובות המעסיק בנושא תעסוקת אנשים עם מוגבלות, כמו כן לקבל פניות בנושא ייצוג הולם, ואף ליזום פעולות שונות להגברת המודעות לייצוג הולם לאנשים עם מוגבלות.

משרדים ממשלתיים ויחידות סמך ממשלתיות

יעד העסקת עובדים עם מוגבלות משמעותית בשיעור של 5% יחול גם על משרדים ממשלתיים ויחידת סמך, המעסיקים לפחות 100 עובדים, אולם ההוראות החלות עליהם שונות משאר המגזר הציבורי.

המידע אודות מידת עמידתם ביעד יפורסם על ידי נציבות שירות המדינה באתר האינטרנט שלה, שתהיה רשאית גם לנקוט כלפיהם אמצעי אכיפה.

מעסיקים אלו יחייבו במינוי ממונה תעסוקה, ללא תלות במספר עובדיהם.

• ממונה שוויון במשרדי ממשלה

בכל משרד ממשלתי וביחידות הסמך, יש למנות ממונה שוויון שתפקידו לספק מידע לעובדים עם מוגבלות על זכויותיהם, לטפל בכל התאמות הנדרשות לעובדים אלו לשם שילובם הראוי בעבודה.

רשימת ממוני השוויון נמצאת באתר נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות[7].

קבלת התאמות בהליכי מכרז ובבחינות

עובד עם מוגבלות זכאי לקבל מנציבות שרות המדינה התאמה לעבודה בהתאם לצרכיו, זאת על מנת לאפשר לו את ביצוע עבודתו ותפקידו על הצד הטוב ביותר.

כמו כן האדם עם המוגבלות זכאי לקבל את ההתאמות בבואו לקיים מבדקי קבלה לעבודה, או במהלך פיטורי התייעלות (צמצומים) במקום העבודה. המעסיק בשרות המדינה צריך לתעדף את האדם עם המוגבלות על פני מועמדים אחרים בעלי אותם כישורים.

בעת פרסום מכרז יש לפרסם את הצורך בהתאמות במערכת הגיוס המקוונת בשדה המתאים לכך.

כמו כן יש לצרף את הטפסים הנדרשים בלשונית ה"נספחים" במערכת הגיוס המקוונת. עובד עם מוגבלות זכאי.

קבלת התאמות במקום עבודה

המעסיק חייב לספק את ההתאמות הנדרשות לעובד עם המוגבלות לצורך ביצוע תפקידו על הצד הטוב ביותר

וזאת על מנת שיוכל להשתלב בעבודה ללא כל בעיה.

ההתאמות הן:

• הנגשת מבנה מקום העבודה והחניה.
• הנגשת הציוד.
• הנגשת שעות התפקיד לפי יכולתו של העובד עם המוגבלות.
• הנגשת דרישות התפקיד, מבדקי הקבלה ו/או הקידום בעבודה.
• הנגשת ההכשרות הניתנות לעובדים ונוהלי העבודה.

לצורך קבלת ההנגשות וההתאמות על האדם עם המוגבלות להצהיר על מוגבלותו על פי הגדרות החוק ולהציג תעודות ומסמכים המעידים על המוגבלות.

נוהל בקשות וההתאמות במקום העבודה

עובד הזקוק להתאמות במקום העבודה או התפקיד בשל מוגבלותו, צריך להגיש לממונה הישיר שלו בקשה בצרוף אבחון מקצועי המעיד על:

• מוגבלותו.
• מהי ההתאמה הנדרשת לשם ביצוע תפקידו.

כמו כן עליו לציין בבקשה האם הוא פנה לגורמים אחרים/נוספים בכדי לקבל סיוע במימון ההתאמות הנדרשות ומהו הסיוע שניתן לו.

המשרד יבדוק את הבקשה ולאחריה יפעל למימון ההתאמה הנדרשת והתקנתה, כל זאת בהתאם להחלטה שתתקבל.

משרות ייעודיות

מעסיק רשאי לפרסם משרות המיועדות לאנשים עם מוגבלות בלבד.

כמו כן המעסיק רשאי לתת עדיפות לאדם עם מוגבלות על פני האדם הסביר, במשרה הפתוחה לכל, זאת בתנאי שכישורי האדם עם המוגבלות תואמים את דרישות המשרה ובעלי אותם כישורים כמו שאר המועמדים לתפקיד.

פרסום תוכנית עבודה

כל מעסיק ציבורי גדול חייב לפרסם תוכנית עבודה להגדלת שיעורי הייצוג ההולם של אנשים עם מוגבלות משמעותית, אשר תכלול את הצעדים לקידום העסקתם במשרות פנויות על מנת לעמוד ביעד ההעסקה של 5% מקרב עובדיו. 

צעדים אלה יכללו העדפת העסקתם או קידומם; ייעוד משרות; פניה לגורמים העוסקים בשילוב בתעסוקה של אנשים עם מוגבלות משמעותית כמו כן תיעוד יישום התוכנית השנתית והנימוקים לאיוש משרות פנויות.

כל מעסיק ציבורי גדול יפרסם תוכנית זו באתר האינטרנט שלו עד ליום 31 באוקטובר בכל שנה בה לא עמד ביעד ההעסקה  של 5%.

דרכי אכיפה

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, קיבלה לידה את הסמכויות לאכוף את יעד העסקה של 5% עובדים עם מוגבלות משמעותית במספר דרכים:

• הגשת תביעה אזרחית כנגד מעסיקים שאינם עומדים ביעדים.
• הוצאת צווים לגופים ציבוריים על מנת לחייבם לעמוד בדרישות החוק.

הפרת צו כזה מהווה עבירה פלילית וייאכף על ידי הנציבות.

בנוסף מטיל החוק אחריות אישית על מנהל פעיל, מנהלי כוח אדם, והממונים עליהם, לקיום הוראות החוק בנושא זה.

העסקה במגזר הפרטי

בחודש יוני 2014 נחתם הסכם קיבוצי בין ההסתדרות החדשה ונשיאות הארגונים העסקיים ובו החילו  על ארגונים המעסיקים 100 עובדים ומעלה לדאוג לייצוג הולם בתעסוקה של אנשים עם מוגבלות מקרב עובדיהם.

חובת ייצוג הולם במגזר הפרטי

מעסיק במגזר הפרטי, המעסיק 100 עובדים ומעלה, יפעל לייצוג הולם של לפחות 3% אנשים עם מוגבלות בקרב עובדיו.

מינוי אחראי להעסקת אנשים עם מוגבלות

מעסיק ימנה אחראי על תעסוקת אנשים עם מוגבלות על מנת להוות כתובת לפניות מצד עובדים עם מוגבלות, לייעץ למעסיק כיצד עליו לפעול על פי החוק וכן לרכז את כלל נוהלי העבודה מול הגופים המקצועיים בנושא.

ועדת המעקב

בחודש אוקטובר 2015, פורסמו הוראות ועדת המעקב – הוראות ביצועיות ליישום ההסכם הקיבוצי.

בהוראות ועדת המעקב נקבע כי אדם עם מוגבלות הוא אחד מאלה:

• אדם עם מוגבלות של 40% נכות ומעלה המוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי, משרד הביטחון, מס הכנסה או משרד הבריאות.
• אדם שעבר שיקום מקצועי לצורך השמה בעבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי, משרד הרווחה או משרד הבריאות.
• נכה צה"ל אשר עבר שיקום מקצועי לצורך השמה בעבודה על ידי משרד הביטחון.

הסכם קיבוצי-הוראות ועדת המעקב

מעסיק שלא יעמוד במכסה הקבועה בהסכם הקיבוצי, יידרש להראות שנקט במספר צעדים לשם העסקת אנשים עם מוגבלות ואז ייראה כמי שפעל לקידום הייצוג ההולם: מינוי ממונה, פרסום תכנית שנתית לקידום העסקת אנשים עם מוגבלות, פניה לשלושה גורמים העוסקים בהשמת עובדים עם מוגבלות :

• שירות התעסוקה.
• אגף השיקום במשרד הרווחה/הבריאות/הביטחון.
• גופי השמה המתמחים בהשמת עובדים עם מוגבלות.
• השרות לעיוור.
• פורטל עבודה נגישה .

מעסיק שלא קיבל מועמד לעבודה שהוא אדם על מוגבלות, יתעד בכתב את סיבת אי הקבלה וישמור על התיעוד.

פרטיות העובד

אין חובה על העובד לחשוף את עצם מוגבלותו בפני המעביד.

קבלת התאמות במקום העבודה

(ראה לעיל המגזר הציבורי).

מימון בהתאמות

מעסיק פרטי המעוניין בקבלת סיוע במימון התאמות לאנשים עם מוגבלות, יכול לפנות למטה לשילוב אנשים עם מוגבלות במשרד העבודה.

פסיקה אפליה בעבודה

הפסיקה עוסקת רבות בנושא הפליה בהעסקת אנשים עם מוגבלות ומציירת תמונה עגומה על מצבם של אנשים עם מוגבלויות ועל הפלייתם בקבלתם, בקידומם ובפיטוריהם במקומות עבודה ועל ההשלכות וההשפעות הישירות עליהם בעיני עצמם ובעיני הציבור בכללותו.
בחודשים האחרונים אנו עדים לרוח חדשה בפסיקה השולחת מסר ברור וחזק "המבטא את יחסה המחודש של החברה בישראל לאנשים עם מוגבלויות. החוק, תכליתו, ופרשנותו, הם כולם ברוח הפרנסה בכבוד, ועלינו, החברה בה חיים אנשים עם מוגבלות, קיימת החובה לאפשר להם לעבוד כדי שלא יפלו לנטל על הזולת[8]". 

החובה הינה חובה אקטיבית, כלומר "הפליה עפ"י חוק כוללת גם את אי ביצוע ההתאמות אשר יאפשרו את העסקתו, בגדרן נכללים התאמת מקום העבודה, ציוד, דרישות התפקיד, שעות עבודה, מבדקי קבלה, הכשרה והדרכה, נוהלי עבודה ועוד[9]" וכן "התאמת הציוד, שינוי בדרישות התפקיד, הגמשת שעות העבודה, שיבוץ בתפקיד חלופי, יצירת משרה חדשה ואף חריגה מנוהלי העבודה[10]"; חובה זו מסויגת בכך שביצוע ההתאמות אינו כרוך בנטל כבד מידי על המעסיק.  החובה האקטיבית נוגעת גם לעניין הידיעה על מוגבלותו של עובד, גם אם מוסתרת, ומה היה יכול היה לעשות כדי לדעת.

הפסיקה מדגישה את הצורך בחיזוק תודעת זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות בקרב מעסיקים, בעיקר בקרב חברות גדולות, בהם מועסקים מספר רב של עובדים; בתי המשפט רואים חשיבות בהטמעת המסרים של החוק בקרב מעסיקים כאלה, את הצורך בהעמקת המודעות והרגישות בקרב חברות ובעיקר בקרב מנהליהן, וכי על חברות כאלה לשמש לדוגמא ולמופת[11].  בתי המשפט שולחים מסר ברור למעסיקים במתן צו עשה, המורה למעסיקים להשיב את העובדים למקום העבודה; ופוסקים פיצויים לא ממוניים גבוהים לעובדים שפוטרו תוך הדגשה כי פיצויים אלה משקפים "גם את הפגיעה בכבודה של הנתבעת, הפגיעה בזכותה למימוש עצמי ובעיקר לזכותה להתפרנס, זאת בשים לב למספר השנים הרב שעבדה בחברה, והמועד בו הסתיימה עבודתה בגיל ובמצב בו היתה מתקשה למצוא עבודה אחרת[12]".

סיכום אפליה בעבודה – מבחינת בתי הדין לעבודה

מיישמים את הלכת מחמלי ואת הוראות סעיף 8 לחוק השוויון.

מטילים על מעסיקים חובה אקטיבית לבחון את סוגיית ההתאמות, תוך העברת הנטל אל המעסיקים.

דורשים, בנסיבות המתאימות, לבצע העדפה מתקנת.

בית הדין ציין בפס"ד הישאם חושאן שלארגונים חברתיים "תפקיד חשוב בהתמודדות עם תופעות של הפליה… השאיפה לאתר "תיק דגל" שיביא לשינוי חברתי אין בה פסול, כל עוד לא מקופח האינטרס של התובע הקונקרטי".

סוף דבר בנושא ייצוג הולם

מסמך זה נכתב כחומר נלווה להרצאה שנתתי במסגרת השתלמות מטעם הנהלת בתי המשפט בפני עוזרים משפטיים מבית הדין לעבודה.

מנהלת מקצועית של ההשתלמות: כב' השופטת רוית צדיק, בית הדין האזורי לעבודה תל אביב.

מבקש להודות לחברותי עו"ד מיכל מורגנבסר וגב' ליאורה חבצלת נגר שסייעו לי בכתיבת מסמך זה.

[1] חוק שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלות התשנ"ח-1998

[2] מתוך דברי ההסבר הפותחים את ה"ח תשנ"ו 2525 עמ' 628

[3] שגית מור, שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בתעסוקה-מתיקון הפרט לתיקון החברה, עיוני משפט ל"ה תשע"ב 2012, 97, 115-116

[4] מתוך פס"ד בעניין בורוכוב נ' תרכובות ברום בע"מ, ביה"ד האיזורי לעבודה בב"ש (סע"ש 48656-10-15)

[5] "שילוב אנשים עם מוגבלות במקום העבודה", המדריך המלא למעסיק, של המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה, משרד הכלכלה.

[6] בג"ץ 7081/93 בוצר נ' מועצה מקומית "מכבים-רעות", דברי הנשיא ברק, פ"ד נ(1) 19.

[7] http://www.justice.gov.il/Units/NetzivutShivyon/Equality/RakazeiNegishut/Pages/Equality-Officers-Government.aspx

[8] סע"ש 48656-10-15 יהודית בורוכוב נ' תעשיות ברום

[9] בג"צ 6069/10 מחמלי נ' שרות בתי הסוהר

[10] סע"ש 44108-03-15 חננשווילי נ' קופולק בע"מ

[11] שם, הערה 7 לעיל

[12] שם, הערה 7 לעיל

מידע נוסף, ניתן למצא באתר האינטרנט המרכז למשפט מדע וטכנולוגיה

מאמרים נוספים : הנגשת אתרי אינטרנט, רכז נגישות, הנגשת השירות, מתן שירות נגיש, הנגשת המידע, ייצוג הולם, מהפכת הנגישות בעשור האחרון.

נכתב על ידי : עורך דין איתן עמרם, המידע אינו מחליף יעוץ משפטי.

הפוסט ייצוג הולם הופיע לראשונה ב-איתן עמרם.

גוף המספק שירות ציבורי המעסיק 25 עובדים ומעלה חייב למנות רכז נגישות.

הפרת תקנה זו מהווה עוולה אזרחית ותגרור אחריה קנס של 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק (כ-62,000 ₪ כולל ההצמדה).

גוף המעסיק 100 עובדים ומעלה חייב למנות ממונה תעסוקה.

רקע

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות תשנ"ח-1998  והתקנות שתוקנו מכוחו, מחייבים גוף המספק שירות ציבורי למנות רכז נגישות. בנוסף, גוף המעסיק 100 עובדים ומעלה חייב למנות ממונה תעסוקה. (או בשמות הנרדפים לו ממונה שוויון או אחראי להעסקת אנשים עם מוגבלות. וזאת בהתאם לחובה החלה עליו מכוח התקנות/ההסכמים הקיבוציים/צו ההרחבה).

במסמך זה אתמקד בהגדרת מהו שירות ציבורי? מיהו החייב בביצוע התאמות נגישות? מי הם בעלי התפקידים השונים המוזכרים בחוק ובתקנות? כיצד על נותן השרות להיערך במתן שירות נגיש, כנדרש בחוק ובתקנות.

תקנות הנגישות לשירות מחייבות את כלל נותני השרות לציבור. לבצע את התאמות הנגישות בשירות ובפלטפורמות השונות בהן ניתן השירות. הזכות לנגישות הינה זכות יסוד, והחוק קובע כי אדם עם מוגבלות זכאי לנגישות למקום ציבורי ולשירות ציבורי. עוד קובע החוק כי אין להפלות אדם עם מוגבלות ואין לפגוע בזכותו לנגישות. את השירות יש לספק לאדם עם מוגבלות באופן שוויוני. ברמת איכות, נוחות ובטיחות כפי שניתן לכלל הציבור.

התקנות מטילות חובה זו על האחראי להספקת השירות. לרבות בעלי השירות, המחזיק או המפעיל שלו.

מהו שירות ציבורי

שירות ציבורי הינו אחד מאלה : א) שירות הניתן לכלל הציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו בידי גוף ציבורי או במקום ציבורי. ב) שירות המיועד לכלל הציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו בתחומים הבאים. שירותי בריאות, שירותי בידור, שירותי חינוך, השכלה, או פנאי, שירותי רווחה, שירותי ספורט, שירותי תיירות. מרבית שירותי התחבורה הציבורית, שרותי תרבות, שירותי הארחה. שירותי מסחר, שירותי דת, שירותי אנרגיה, שירותי בזק, שירותי בנקאות. אשראי, ביטוח פנסיה או כל שירות פיננסי.

מיהו החייב בביצוע התאמות במתן שירות נגיש

החייב בביצוע התאמות נגישות לשירות ציבורי הוא מי שמספק שירות ציבורי כמפורט לעיל, לרבות בעל השירות, המחזיק או מפעיל שלו.

התקנות החדשות מחייבות את כל מי שמספק שירות לציבור. לבצע התאמות ושינויים בנהלי עבודתו, במבנים ובפלטפורמות השונות בהם ניתן השירות. על מנת שהשירות הניתן יהיה נגיש לאנשים עם מוגבלות על סוגיהם השונים. בצורה שוויונית, ברמת איכות ונוחות כפי שהוא ניתן לכלל הציבור כנדרש בעת מתן שירות נגיש.

.

יידוע צוות העובדים

חובת היידוע

על נותן השירות ליידע את צוות העובדים ו/או נותני השירות כיצד לתת שירות נגיש בכלל זה הכללים הבאים:

• אין להפלות אדם עם מוגבלות ואין לפגוע בזכותו לנגישות.
• יש לאפשר לאדם עם מוגבלות גישה למקום ציבורי, לספק לו השירות או המוצר או הנאה מהשירות הציבורי, כמו כן אין לקבוע תנאים מגבילים במישרין או בעקיפין בשימוש בשירות הציבורי בהנאה ממנו. את השירות או המוצר יש לספק באותם תנאים הניתנים בד"כ לשאר הציבור.
• יש לדאוג כי השירות יינתן בצורה שוויונית לכולם בסביבה המערבת בתוכה אנשים עם מוגבלות. תוך הקפדה על כבוד האדם וחירותו והגנה על פרטיותו, במסגרת השירותים הניתנים והמיועדים לכלל הציבור, תוך ביצוע התאמות הנדרשות בנסיבות העניין.
• שירותים הניתנים על ידי גוף ציבורי, יש לספקם לאדם עם מוגבלות באיכות הנאותה, בתוך זמן סביר ובמרחק סביר ממקום מגוריו (בכפוף למסגרת מקורות המימון העומדים לרשות הגוף הציבורי).
• תוך שמירה על כבודו פרטיותו, מתוך יחס אדיב ומכובד, המאפשר קבלת השירות בעצמאות, בבטיחות ובאופן שוויוני. כחלק בלתי נפרד מהשירותים הניתנים לכלל הציבור, ולא בנפרד מהם (למעט אם ההפרדה נחוצה למתן השירות באופן אפקטיבי באותה מידה שהוא ניתן לכלל הציבור).

דרכי יידוע העובדים

במקומות הנותנים שירות ומעסיקים 25 עובדים ומעלה. על נותן השירות ליידע את עובדיו באמצעות הדפסת חוזר המסביר את נושא חובת הנגישות. ואיסור אפליית אנשים עם מוגבלות. או באמצעות חומרים דיגיטליים סרטוני הדרכה, מצגות או לומדות.

במקומות הנותנים שירות ומעסיקים פחות מ 25 עובדים. נותן השירות רשאי ליידע את העובדים בע"פ.

חובת יידוע העובדים חלה מיום 25 באוקטובר 2014.

הכשרת צוות העובדים

הנחיית צוות העובדים

נוסף על יידוע צוות העובדים. על נותן השירות הציבורי החייב בביצוע התאמות נגישות לשירות להנחות את צוות העובדים. שתפקידם לספק את השירות ישירות לציבור. את הממונים הישירים עליהם וכן את נושאי המשרה על פי דין. שתפקידם לספק שירות לציבור בכל אחד מהנושאים הבאים:

• אודות סוגי מוגבלויות השונות וכיצד יש לספק שירות לבעל מוגבלות על פי מוגבלותו.
• אודות כללי התנהגות נאותים שיש לנהוג כלפי אנשים עם מוגבלות. בעת מתן השירות, לרבות דרך ולשון הפנייה אליהם.
• אודות הפעולות שעל נותן השירות לנקוט על מנת לבצע את התאמות הנגישות. לרבות תפעול אמצעי העזר הרלוונטיים ותחזוקתם, מתן שירותי עזר או הזמנתם. ותחזוקת ההתאמות אשר בוצעו.

על נותן השירות הציבורי להבטיח כי בכל שעות מתן השירות הציבורי. יהיו עובדים אשר קבלו הנחיות כאמור לעיל. למעט בשירות ציבורי הניתן בשעות שאין בהן עובדים במקום מתן השירות.

דרכי הכשרת העובדים

נותן שירות ציבורי המעסיק 25 עובדים (כולל נושאי משרה) ומעלה. שתפקידם לספק את השירות ישירות לציבור. להדריך את העובדים, את הממונים הישירים עליהם. ואת נושאי המשרה. כפי שמפורט ולהכשירם בכל הנושאים הבאים ולפי העניין:

התנסות חווייתית

כל עובד שתפקידו לספק שירות ישירות לציבור. עליו לעבור הדרכה באמצעות התנסות חווייתית. נותן השירות הציבורי, חייב היה להשלים את הדרכת עובדיו באמצעות של התנסות חווייתית. לא יאוחר מיום 25 לאוקטובר 2016 (זאת במידה וסיפק שירות עוד בטרם נכנס החוק לתוקפו 25 באוקטובר 2013).

עובדים זמניים שתקופת עבודתם הכוללת אינה עולה על 7 חודשים. אין חובה להדריכם באמצעות התנסות חווייתית.

חומר מודפס או באמצעים דיגיטליים

על נותן השירות הציבורי להדריך/לרענן את ידיעות עובדיו בנושא מתן שירות נגיש לאנשים עם מוגבלות. באמצעות חומרי הדרכה בדפוס או באמצעים טכנולוגים וזאת לפחות פעם בשנה. (חובת ההדרכה חלה מיום 25 לאוקטובר 2014).

הדרכות פרטניות

עובדים האחראים על הפעלת אמצעי העזר או שירות העזר. שיש לספק לאנשים עם מוגבלות. חייבים לקבל הדרכה פרטנית כיצד עליהם להפעיל מכשירים עזר אלו. את הדרכה עליהם לקבל בסמוך למועד בו הותקנו אמצעי העזר בעסק.

את ההדרכה הראשונה בשירותי עזר היה צורך להשלים עד ליום 25 לאפריל 2014. (למעט אם ההתקנה בוצעה במועד מאוחר יותר, כי אז יש לבצע את ההדרכות או ההכשרות ממש בסמוך למועד התקנה של אמצעי העזר).

הדרכת עובד חדש

עובד חדש או נושא משרה חדש הנותן שירות ישירות לציבור. (למעט עובד המספק שירות באופן חד-פעמי). יש להדריכו ולהכשירו עם כניסתו לעבודה.

את ההדרכה יש לקיים לא יאוחר מ-3 חודשים מיום תחילת עבודתו.

את ההדרכה יש לבצע באמצעות אחת או יותר מהדרכים הבאות. בהתנסות חווייתית, באמצעות חומר מודפס או באמצעים דיגיטליים או באמצעות הדרכה פרטנית והכל לפי העניין. בנוסף יש להדריך את העובד ולהכשירו גם באמצעים אחרים. וזאת לא יאוחר משנה מיום כניסתו לתפקיד.

עובד חדש או נושא משרה חדש שהודרך והוכשר לפני כניסתו לתפקיד. באמצעות אחת או יותר מן הדרכים שלעיל. (התנסות חווייתית, חומרים מודפסים או באמצעים דיגיטליים או באמצעות הדרכה פרטנית). יהיה פטור מהדרכה או הכשרה הדומה להכשרה הנדרשת לתפקידו החדש. או מהכשרה נוספת בדרך שבה הוכשר. אולם לא יהיה פטור העובד מקבלת הדרכה או הכשרה בדרכים האחרות, לפי העניין.

תוכנית הדרכה

על נותן השירות להכין תכנית הדרכה תוך הסתייעות בהנחיות הנציבות. שפורסמו תחת סעיף "פרסום מידע לציבור", העוסקות בנושאים שיש להדריך בהם את העובדים בסוגי השירותים הציבוריים השונים.

תוכנית ההדרכה תותאם על ידי נותן השירות ועליו לאשרה בידי המורשה לנגישות השירות.

במידה והנציבות לא פרסמה הנחיות קונקרטיות בנושא מסוים. או בנוגע לסוג שירות שמספק החייב בנגישות. אזי עליו להכין תכנית הדרכה לעניין זה, על פי החוקים הנוגעים לעניין.

חייב המעסיק פחות מ 25 עובדים

נותן השירות הציבורי המעסיק פחות מ-25 עובדים שתפקידם לספק את השירות במישרין לציבור, ידריך את עובדיו באחת מהדרכים המפורטות להלן, לפי העניין. לשם כך רשאי החייב להסתייע בהנחיות הנציבות העוסקות בנושאים שיש להדריך בהם את העובדים בסוגי השירותים הציבוריים השונים:

• הדרכה פרונטלית – מתן הדרכה פרונטלית, לרבות הדרכה בהפעלת אמצעי עזר או בהספקת שירותי עזר שהוא חייב לספק לאנשים עם מוגבלות לפי תקנות אלה.
• חומר מודפס או באמצעים דיגיטליים – באמצעות חומרי הדרכה בדפוס או באמצעים דיגיטליים.

הכשרת עובדים

החייב בהכשרת עובדים היה צריך לבצע את ההכשרה וההדרכה לעובדים עד 25 באוקטובר 2014.

עובדים שהחלו את עבודתם לאחר המועד האמור, יוכשרו מיד עם תחילת עבודתם.

על החייב להדריך את עובדיו באמצעות התנסות חווייתית לפי המועדים המפורטים לעיל.

נותן שירות שהוא "רשת" המעסיקה 25 עובדים ומעלה

נותן שירות שהוא רשת המעסיקה 25 עובדים ומעלה שתפקידם לספק שירות במישרין לציבור, יכשיר וידריך את כל העובדים בסניפי הרשת בדומה לחייב המעסיק יותר מ 25 עובדים (ראה לעיל).

אולם, על אף האמור לעיל, נותן השירות הציבורי יהיה פטור ממתן הכשרה והדרכה.

עובדים המספקים שירות באופן חד-פעמי, רק במשך מספר שעות בודדות ביום אחד בלבד, ובזמן מתן השירות, נוכח במקום יחד איתם עובד נוסף אחד לפחות אשר עבר הכשרה והדרכה כאמור, והמספק שירות דומה – אין חובה להכשירם ולהדריכם כאמור.

ניהול יומן הדרכות ומודרכים

על נותן השירות החייב בהכשרה והדרכה של עובדים, לערוך רישום של העובדים שהודרכו והוכשרו, כולל המועד שבו עברו את ההדרכה או ההכשרה.

חייב המספק שירות לציבור באמצעות עובדים חיצוניים

נותן שירות ציבורי. המספק שירות לציבור שלא באמצעות עובדיו. אלא באמצעות עובדי "קבלן כוח אדם" או עובדי "קבלן שירות". לבצע אחת מהפעולות הללו:

• להכשיר את עובדי קבלן כוח האדם או את עובדי קבלן השירות לפי העניין. בנושאי יידוע העובדים. הנחיות לעובדים והדרכות העובדים כמפורט לעיל.
• להבטיח שקבלן כוח האדם או קבלן השירות יכשירו את עובדיהם. על פי הוראות הקשורות בנושאים כגון. ידוע העובדים, הנחיות לעובדים והדרכות העובדים כמפורט לעיל.

העסקת מתנדבים

במידה ונותן השירות מעסיק מתנדב במתן שירות לציבור. יהיה עליו להדריכו ולהכשירו במתן שירות לאנשים עם מוגבלות כמפורט לעיל.

אולם, אין חובה להכשיר מתנדב ב"התנסות חווייתית". במידה ועם המתנדב נמצא באופן קבוע עובד של נותן השירות שהוכשר בהתאם.

מידע נוסף, ניתן למצא באתר האינטרנט המרכז למשפט מדע וטכנולוגיה

מאמרים נוספים : הנגשת אתרי אינטרנט, רכז נגישות, הנגשת השירות, מתן שירות נגיש, הנגשת המידע, ייצוג הולם, מהפכת הנגישות בעשור האחרון.

נכתב על ידי : עורך דין איתן עמרם, המידע אינו מחליף יעוץ משפטי.

הפוסט מתן שירות נגיש הופיע לראשונה ב-איתן עמרם.

רכז נגישות

גוף המספק שירות ציבורי המעסיק 25 עובדים ומעלה חייב למנות רכז נגישות

הפרת תקנה זו מהווה עוולה אזרחית ותגרור אחריה קנס של 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק (כ-64,000 ₪ כולל ההצמדה).

גוף המעסיק 100 עובדים ומעלה חייב למנות ממונה תעסוקה.

רקע

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות תשנ"ח-1998 והתקנות שתוקנו מכוחו, מחייבים גוף המספק שירות ציבורי למנות רכז נגישות.

בנוסף, גוף המעסיק 100 עובדים ומעלה חייב למנות ממונה תעסוקה, (או בשמות הנרדפים לו ממונה שוויון או אחראי להעסקת אנשים עם מוגבלות וזאת בהתאם לחובה החלה עליו מכוח התקנות/ההסכמים הקיבוציים/צו ההרחבה).

במסמך זה אתמקד בהגדרת מהו שירות ציבורי? מיהו החייב בביצוע התאמות נגישות? מי הם בעלי התפקידים השונים המוזכרים בחוק ובתקנות? כיצד על נותן השרות להיערך במתן שירות נגיש, כנדרש בחוק ובתקנות.

תקנות הנגישות לשירות מחייבות את כלל נותני השרות לציבור (במגזר הממשלתי, המוניציפלי, מלכ"רים, חברות ועסקים פרטיים כאחד) לבצע את התאמות הנגישות בשירות ובפלטפורמות השונות בהן ניתן השירות.

הזכות לנגישות הינה זכות יסוד, והחוק קובע כי אדם עם מוגבלות זכאי לנגישות למקום ציבורי ולשירות ציבורי. עוד קובע החוק כי אין להפלות אדם עם מוגבלות ואין לפגוע בזכותו לנגישות. את השירות יש לספק לאדם עם מוגבלות באופן שוויוני, ברמת איכות, נוחות ובטיחות כפי שניתן לכלל הציבור.

התקנות מטילות חובה זו על האחראי להספקת השירות לרבות בעלי השירות, המחזיק או המפעיל שלו.

מהו שירות ציבורי

שירות ציבורי הינו אחד מאלה : א) שירות הניתן לכלל הציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו בידי גוף ציבורי או במקום ציבורי, ב) שירות המיועד לכלל הציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו בתחומים הבאים: שירותי בריאות, שירותי בידור, שירותי חינוך, השכלה, או פנאי, שירותי רווחה, שירותי ספורט, שירותי תיירות, מרבית שירותי התחבורה הציבורית, שרותי תרבות, שירותי הארחה, שירותי מסחר, שירותי דת, שירותי אנרגיה, שירותי בזק, שירותי בנקאות, אשראי, ביטוח פנסיה או כל שירות פיננסי.

מיהו החייב בביצוע התאמות

החייב בביצוע התאמות נגישות לשירות ציבורי הוא מי שמספק שירות ציבורי כמפורט לעיל, לרבות בעל השירות, המחזיק או מפעיל שלו.

התקנות החדשות מחייבות את כל מי שמספק שירות לציבור – לבצע התאמות ושינויים בנהלי עבודתו, במבנים ובפלטפורמות השונות בהם ניתן השירות, על מנת שהשירות הניתן יהיה נגיש לאנשים עם מוגבלות על סוגיהם השונים, בצורה שוויונית, ברמת איכות ונוחות כפי שהוא ניתן לכלל הציבור.

מינוי ממונה תעסוקה, ממונה שוויון, אחראי להעסקת אנשים עם מוגבלות

החוק והתקנות קובעים כי יש למנות ממונה תעסוקה, או ממונה השוויון או אחראי על העסקת אנשים עם מוגבלות. מינוי בעלי התפקידים הללו הינם בהתאם להשתייכותו של נותן השירות במגזר הציבורי, הממשלתי או הפרטי.

ממונה שוויון

גוף ציבורי המעסיק 25 עובדים ומעלה, חייב למנות ממונה שוויון שתפקידו לספק ייעוץ והדרכה לגבי חובות המעסיק בנושא תעסוקת אנשים עם מוגבלות, כמו כן לקבל פניות בנושא ייצוג הולם, ואף ליזום פעולות שונות להגברת המודעות לייצוג הולם לאנשים עם מוגבלות. (חל במגזר הציבורי)

ממונה שוויון במשרדי ממשלה

בכל משרד ממשלתי וביחידות הסמך, יש למנות ממונה שוויון שתפקידו לספק מידע לעובדים עם מוגבלות על זכויותיהם, לטפל בכל התאמות הנדרשות לעובדים אלו לשם שילובם הראוי בעבודה. רשימת ממוני השוויון נמצאת באתר נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

מינוי אחראי להעסקת אנשים עם מוגבלות

מעסיק ימנה אחראי על תעסוקת אנשים עם מוגבלות על מנת שישמש כתובת לפניות מצד עובדים עם מוגבלות, לייעץ למעסיק כיצד עליו לפעול על פי החוק וכן לרכז את כלל נוהלי העבודה מול הגופים המקצועיים בנושא. (חל במגזר הפרטי)

מינוי רכז נגישות

גוף המספק שירות ציבורי המעסיק 25 עובדים ומעלה (להלן: "החייב בהתאמות נגישות"), ימנה מקרב עובדיו אדם שישמש כרכז נגישות וככל האפשר יהיה עובד בתפקיד ניהולי או עובד שעבר הכשרה במיומנויות ניהול וקידום פרויקטים.

מאפייני רכז הנגישות

על רכז הנגישות להיות בעל ניסיון מעשי של שנה לפחות בתחום הנגישות לאנשים עם מוגבלות או שעבר הדרכה והכשרה על סמך הנחיות הנציבות.

בנוסף על הרכז להכיר את החוק ותקנות הנגישות הנוגעות לחייב ויישומן בפועל. וכן את פרסומי הנציבות והגורמים הרלוונטיים בתחום הנגישות לרבות גופים ציבוריים וארגונים המייצגים אנשים עם מוגבלות.

התפקיד יוטל ככל האפשר, על  אדם עם מוגבלות.

במידה ונותן השירות הציבורי מעסיק פחות מ- 100 עובדים. רכז הנגישות יוכל להיות בעל ניסיון מעשי של פחות משנה בתחום הנגישות לאנשים עם מוגבלות. 

תפקיד רכז הנגישות

לרכז הנגישות שני תפקידים עיקריים: 

• למסור מידע לציבור אודות התאמות הנגישות השירות או המקום בו ניתן השירות. אמצעי עזר ושירותי עזר שניתן לקבל בשירות לפי בקשה. וכן התאמות נגישות חלופיות למקום ציבורי ולשירות ציבורי.
• לספק יעוץ והדרכה לנותן השירות הציבורי החייב בביצוע התאמות נגישות לפי החוק.

כמו כן, על רכז הנגישות להתעדכן אחת לשנה בחידושים בתחום הנגישות. על סמך העדכונים אשר תפרסם הנציבות.

פרסום פרטי רכז הנגישות

על נותן השירות הציבורי, להביא לידיעת העובדים ולפרסם לציבור את שמו של רכז הנגישות שמינה. מקום משרדו ודרכי הפנייה אליו.

הפרסום לציבור יעשה בהתאם להוראות "פרסום התאמות הנגישות שבוצעו" במשרדי החברה ובאתר האינטרנט שלה.

חובת הפרסום לציבור חלה מיום 1 ביולי 2014.

מידע נוסף, ניתן למצא באתר האינטרנט המרכז למשפט מדע וטכנולוגיה

מאמרים נוספים : הנגשת אתרי אינטרנט, רכז נגישות, הנגשת השירות, מתן שירות נגיש, הנגשת המידע, ייצוג הולם, מהפכת הנגישות בעשור האחרון.

נכתב על ידי : עורך דין איתן עמרם, המידע אינו מחליף יעוץ משפטי.

הפוסט רכז נגישות הופיע לראשונה ב-איתן עמרם.

הנגשת השירות

רקע

ע"פ נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, חיים כיום בישראל למעלה מ- 1,600,000 אנשים עם מוגבלות (פיזית, חושית, שכלית, נפשית ומוגבלות כתוצאה מתחלואה כרונית) המהווים כ- 20%  מהאוכלוסייה.

תקנות הנגישות לשירות,[1] אשר נכנסו לתוקף ביום 25 באוקטובר 2013, חוקקו מכוח חוק השוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות,[2] והן עוסקות ברובן בהסרת מכשולים פיזיים, אדמיניסטרטיביים, תקשורתיים ואינפורמטיביים, המקשים על האדם עם מוגבלות לקבל את השירות.

התקנות מחייבות את כלל נותני השירות לציבור (במגזר הממשלתי, המוניציפאלי, מלכ"רים, חברות ועסקים פרטיים כאחד), לבצע התאמות נגישות בשירות במבנים ובפלטפורמות השונות בהם ניתן השירות, וזאת, על מנת שהשירות הניתן יהיה נגיש לאנשים עם מוגבלות, באופן שוויוני, ברמת איכות, נוחות ובטיחות כפי שניתן לכלל הציבור.

התקנות מטילות חובה זו על האחראי להספקת השירות לרבות בעלי השירות, המחזיק או המפעיל שלו.

הנגשת השירות – אופן מתן השירות

את התאמות הנגישות לשירות, יש לבצע כך שהשירות הניתן לאדם עם מוגבלות יבוצע תוך שמירה על כבודו ופרטיותו, מתוך יחס אדיב ומכובד אשר יאפשר קבלת השירות בעצמאות, בבטיחות ובאופן שוויוני.

את השירות יש לספק כחלק בלתי נפרד מהשירותים הניתנים לכלל הציבור ולא בנפרד מהם, למעט אם ההפרדה נחוצה למען מתן שירות באופן יעיל באותה מידה בה הוא ניתן לכלל הציבור.

התאמות נגישות למקום שניתן בו השירות

על נותן השירות להנגיש את השירות הניתן בעסק שלו בכלל זה (הנגשת מתו"ס-מבנים, תשתיות וסביבה) שילוט וסימון חניות, הנגשת הכניסה, המפתן, הדלתות, המעברים,

הריהוט, השירותים, המעליות, עמדות השירות, מדפים, דלפקים, מערכות כריזה קולית וחזותית, תאורה, מקומות המתנה/ישיבה, מכונות לשירות אוטומטי ועוד.

איסור התניית השירות

התקנות אוסרות על נותן השירות להתנות את מתן השירות בדרישת תשלום בעד ההתאמות, או בדרישה למתן השירות בכפוף להצגת תעודה (למעט במקרים חריגים).

במידה ואדם עם מוגבלות אינו מסוגל להביע את רצונו בכל דרך שהיא, יש לספק ההתאמה הרלוונטית לבקשת האפוטרופוס או המלווה שלו.

אין לגבות תשלום ממלווה של אדם עם מוגבלות בעת כניסה למקום ציבורי והנאה מהשירות הניתן בו (בכפוף לתנאים).

הבעלים או המחזיק בחניון, לא ימנעו כניסה לחניון מאדם עם מוגבלות ברכב הנושא תג נכה, ולא ימנעו

ממנו שימוש בחניה נגישה שהוקצתה בחניון על פי כל דין, ובלבד שהאדם עם המוגבלות בא לקבל שירות במקום.

התאמת נהלים, הליכים ונוהגים בשירות

התקנות מגדירות אוסף הוראות אותן על נותן השירות לבצע. בכלל זה, ביצוע התאמות בנהלים/הליכים ונוהגים בשירות (כולל נהלי פינוי בשעת חרום), מינוי "רכז נגישות"

(בגוף המעסיק 25 עובדים ומעלה), ביצוע הכשרות והדרכות לנותני השירות בארגון וכו'. באחריות נותן השירות לדאוג לפרסם המידע ופעולות שנקט.

בעת קבלת השירות יש לאפשר לאדם עם מוגבלות להסתייע במלווה או ב"חיית שירות". יש לסייע במילוי טפסים, לספק לו או לאדם המלווה אותו שירות בלא המתנה בתור (בכפוף לתנאים) ולספק אמצעי עזר בהתאם.

הנגשת מידע ותקשורת בשירות

מידע הנמסר לכלל הציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו אודות השירות הציבורי וכחלק ממנו. בין בכתב ובין בעל פה, לרבות בטפסים, חוברות מידע עלונים ופרסומים. מכתבים והודעות, כולל מידע הנמסר באמצעות הטלפון. יש למוסרם לבקשת אדם עם מוגבלות, באופן שיבטיח לו נגישות למידע ולקבלת השירות. צורת הנגשת המידע תבוצע בהתאם לבחירתו של נותן השירות ועל חשבונו. ובלבד שהיא מתאימה למוגבלותו של מקבל השירות ולאמצעים הטכנולוגים העומדים לרשותו. ובהתאם לאופי השירות שניתן, בכלל זה גם באמצעות אחד מאלה. טלפון, פקסימיליה, מסרון, דואר, דואר אלקטרוני או אמצעי דיגיטלי אחר.

על נותן השירות להנגיש את המידע הנמסר באמצעות מערכת ניתוב השיחות שבארגונו. וכן להנגיש את השירות/המידע הציבורי אותם הוא מספק. באמצעות שרותי האינטרנט. לרבות מסמכים, תמונות ויישומים.

אכיפה

המפר הוראות החוק ותקנות הנגישות, חשוף לאכיפה מנהלית, פלילית ואזרחית.

מנהלית – אכיפה המתבצעת באמצעות נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. המבצעת חקירת תלונות מצד נפגעים. הוצאת צווי נגישות למפרים, ואף נוטלת חלק בתביעות נגד מפרים.

פלילית – כפל קנס (למעלה מ 150,000 ₪), ביטול רשיון עסק, ותביעות נגד נושא משרה בתאגיד.

אזרחית – תביעות פרטיות עד 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק שיוגשו על ידי מי שנפגע. תביעות ייצוגיות שיוגשו אף הן על ידי מי שנפגע או באמצעות ארגונים המקדמים זכויות אנשים עם מוגבלות, בכפוף לאישור בית המשפט.

[1] תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות) תשע"ג-2013 (להלן: "תקנות הנגישות לשירות")

[2] חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות – תשנ"ח 1998

מידע נוסף, ניתן למצא באתר האינטרנט המרכז למשפט מדע וטכנולוגיה

מאמרים נוספים : הנגשת אתרי אינטרנט, רכז נגישות, הנגשת השירות, מתן שירות נגיש, הנגשת המידע, ייצוג הולם, מהפכת הנגישות בעשור האחרון.

נכתב על ידי : עורך דין איתן עמרם, המידע אינו מחליף יעוץ משפטי.

הפוסט הנגשת השירות הופיע לראשונה ב-איתן עמרם.

הנגשת המידע

החל מיום 01/07/2015 מידע הנמסר לציבור אודות כל שירות ציבורי וכחלק ממנו. חייב להיות מונגש.

הפרת תקנה זו מהווה עוולה אזרחית ותגרור אחריה קנס של 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק (כ-64,000 ₪ כולל ההצמדה).

רקע

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות תשנ"ח-1998 מגדיר את זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות. ומחויבותה של החברה בישראל להגן על זכויות אלו. מתוך הכרה שאדם נברא בצלם. ועל עקרון השוויון וכבוד הבריות.

מטרת החוק הינה להגן על כבודו של האדם עם מוגבלות. ועיגון זכותו להשתתף באופן שוויוני ופעיל בחברה בכל תחומי החיים. תוך מתן מענה הולם לצרכיו המיוחדים. בצורה שתאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד. תוך מיצוי מלא יכולתו.

תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות) תשע"ג-2013 . נכנסו לתוקף ב- 25.10.2013. התקנות תוקנו מכח חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998. ובכך משלימות סט של תקנות נגישות לרבות הנגשת המידע, השירות והמקום.

התקנות החדשות מחייבות את כל מי שמספק שירות לציבור. לבצע התאמות ושינויים בנהלי עבודתו. במבנים ובפלטפורמות השונות בהם ניתן השירות. על מנת שהשירות הניתן יהיה נגיש לאנשים עם מוגבלות על סוגיהם השונים. באופן שוויוני וברמת איכות, נוחות ובטיחות כפי שניתן לכלל הציבור.

הנגשת המידע

הנגשת המידע אינה באה כתחליף להנגשת המבנה / העסק לשירות אלא בתוספת. על פי תקנות מתו"ס (מבנים, תשתיות וסביבה). על נותן השירות להנגיש את העסק שלו. בכלל זה שילוט וסימון חניות. גישה למפתן העסק, הנגשת הכניסה, דלתות, מעברים. שירותים, ריהוט, דלפקים, תאורה וכו'.

התקנות קובעות הוראות ספציפיות ומפורטות, לגבי סוגי התאמות הנגישות הנדרשות לביצוע. וכיצד יש ליישמן בתחומי השירות השונים ובמקומות ציבוריים. כגון: במערכת המשפטית, מוזאונים, גלריות וספריות. חדרי כושר, שירותי דת, שירותי פנאי והכשרה, חנויות בגדים. מסעדות, מלונות ועוד. וזאת בהתאמה להנחיות ותקנים ישראלים ובינ"ל.

למעשה מדובר במהפכה חסרת תקדים בתחום השירות בישראל. לא רק שהתקנות מחייבות את כלל נותני השירות לציבור. (במגזר הממשלתי, המוניציפאלי, מוסדות ללא כוונת רווח, חברות ועסקים פרטיים כאחד). לבצע התאמות נגישות. אלא הן גם מבקשות להקיף את מרבית תחומי החיים. ובכך קובעות רף חדש של שוויון במתן שירות.

מידע ותקשורת בשירות

התקנה המדוברת הינה תקנה 29 (התאמות נגישות למידע).

תקנה זו קובעת כי מידע הנמסר לכלל הציבור כולל מידע הנמסר באופן פרטני. על אודות כל שירות ציבורי וכחלק ממנו. בין בכתב ובין בעל פה, לרבות בטפסים. חוברות מידע עלונים ופרסומים הניתנים לכלל הציבור. או לחלק בלתי מסוים ממנו. מכתבים והודעות, כולל מידע הנמסר באמצעות הטלפון. יימסר לבקשת אדם עם מוגבלות. באופן שיבטיח לו נגישות למידע ולקבלת השירות. (למעט פרסומות ומידע המסופק באמצעות האינטרנט).

במסגרת הנגשת המידע. המידע יימסר באמצעות אחת מההתאמות התאמות המפורטות להלן.

א) דפוס או כתב יד או באמצעות חומר המודפס במחשב.

ב) הקראת המידע מיד לבקשת אדם עם מוגבלות.

במקרה בו המידע כתוב על מעל לשלושה עמודים. רשאי נותן השירות לבצע ההקראה במועד מאוחר יותר. כפי שיותאם עם מקבל השירות ולא יאוחר משבוע מיום הבקשה.

ג) לאדם עם מוגבלות בראייה

תסופק הנגשת המידע באמצעות "דפוס נגיש".  המידע ייכתב באותיות בדפוס. בעלת גופן פשוט (אריאל) מודגש בגודל של 16 – 22 נקודות. כתוב על נייר חלק שאינו מבריק. בגוונים שחור על רקע לבן. כולל מרווח הולם בין השורות במקום בו מקבל השירות צריך להוסיף תוכן.

ד) לאנשים עיוורים

תסופק ההנגשה באמצעות כתב ברייל. ההנגשה תבוצע בתוך זמן סביר. ולא יאוחר משלושה שבועות מיום הבקשה.

ה) לאנשים עם לקות שכלית

יימסר המידע באמצעות "פישוט לשוני".  שמטרתו לפשט את תוכן המידע. כך שתוכנו יהיה ברור ומבנהו הלשוני פשוט. ויכלול ככל האפשר את עיקרי הדברים בלבד. ברצף ברור ובצורה כרונולוגית, יעשה שימוש במשפטים קצרים ופשוטים תחבירית. עם אוצר מילים שכיח ויומיומי, להימנע מכתיבת בראשי תיבות. בצורה יעשה שימוש מרבי בפעלים בצורת פעיל. ובתוספת לציורים גרפיים שייצגו את המידע.

ו) באמצעות קובץ קול

כגון: mp3, כקובץ על גבי CD או DVD . או מדיה נפוצה אחרת שניתנת להשמעה באמצעות תוכנת קול שבידי מקבל השירות. בתוך זמן סביר ולא יאוחר משלושה שבועות מיום הבקשה.

ז) באמצעות קובץ קול, בתוך שימוש בפישוט לשוני.

ההנגשה תבוצע בתוך זמן סביר. ולא יאוחר משלושה שבועות מיום הבקשה.

ח) באמצעות קובץ דיגיטלי

כגון: PLAIN TEXT או PDF. הניתן להקראה באמצעות תוכנת קורא מסך. או קובץ הניתן להמרה לכתב ברייל באמצעות הדפסתו. או הצגתו על גבי צג. ההנגשה תבוצע בתוך זמן סביר. ולא יאוחר משלושה שבועות מיום הבקשה.

ט) לאנשים עם מוגבלות שמיעה

תינתן ההנגשה באמצעות אחת מהדרכים הבאות לפחות

• באמצעות במערכת עזר קבועה או ניידת לשמיעה או מערכת הגברה שמע אישית. בה נעזר האדם עם המוגבלות.
• באמצעות מתרגם לשפת סימנים מטעמו של נותן השירות. אדם מיומן לנושא ובאחת מהשפות הרשמיות אותן דובר מקבל השירות. למעט באנגלית ובתנאי שהבקשה לקבלת התרגום הוגשה זמן סביר לפני מועד מתן השירות. והמידע הדרוש לתרגום. הינו מידע מורכב הדורש התדיינות ממושכת. ובעל חשיבות גבוהה לדוגמה בשירותים משפטיים או כספיים.

י) נותן השירות

יספק הנגשת המידע באמצעות כל אמצעי עזר או שרות. בו נעזר האדם עם מוגבלות דרך קבע. בסיוע מלווה המסייע לו בתקשורת. בתרגום לשפת סימנים, במגע. או בשימוש בכפפה אינסטרומנטלית המותאמת לו.

יא) מידע הנמסר בעל פה

על נותן השירות לספק התאמה בשפה הולמת בהתאם למוגבלותו של המבקש. 

המחוקק הוסיף סעיף סל בנושא הנגשת המידע. וקבע כי נותן השירות יספק כל "התאמת נגישות סבירה אחרת". לאדם עם מוגבלות.

מועדים

התאמות שלעיל על נותן השירות לספקן החל מיום 1 ביולי 2015.

הנגשת מידע באמצעות דפוס נגיש עם או בלי פישוט לשוני. בעיצוב ברור ובסימלול. יש להנגיש החל מיום 1 בינואר 2016.

הוראות מנחות

שירותי ההנגשה יינתנו בהתאם לבקשת אדם עם מוגבלות. (נוסף על דרכי מסירת המידע הרגילות). חלקן מידית וחלקן תוך זמן סביר כפי שנקבע בתקנות. (בדרך כלל בתוך שלושה שבועות מיום הבקשה-ראו הפירוט לעיל).

המידע יימסר באמצעות התאמה אחת או יותר. המתאימה למוגבלות המבקש. אמצעי העזר או שירות העזר יינתן על חשבון נותן השירות. כמו כן התאמת הנגישות תינתן בשפות שבהן ניתן המידע לכלל הציבור.

לנותן השירות קיימת הזכות לבחור באלו מהאמצעים שפורטו לעיל לספק את ההתאמה. ובלבד שההתאמה מתאימה למוגבלותו של האדם עם מוגבלות. ולאמצעים הטכנולוגים העומדים ברשותו של המבקש. לדוגמה אדם עם לקות ראייה יכול שיבקש כי המידע. יסופק לו באמצעות כתב ברייל. אולם נותן השירות יכול לבחור להנגיש עבורו את המידע באמצעות קובץ קולי נגיש. לחילופין אדם עם מוגבלות שמיעה המבקש שמידע אודות זמינות מוצר. יודיעו לו באמצעות מסרון. בעוד שנותן השירות יכול לבחור ליידע אותו באמצעות שליחת הודעה בדואר אלקטרוני.

את ההתאמות יש לספק בתנאי שההתאמה אינה מהווה נטל כבד מידי. (אינו מהווה שינוי מהותי באופי השירות). כמו כן יש לפעול במסגרת מבחן השכל הישר. (כאשר ההתאמה הנדרשת אינה פוגעת בפרטיותו של אדם, או כשהיא אינה מהווה עבירה על החוק).

פטורים

קיים פטור מהנגשת מידע הנמסר באמצעות פישוט לשוני.

במידע המנוסח בלשון משפטית. כגון: חוזים, ציטוט מחיקוק. או מידע המנוסח בלשון מקצועית. כגון תשריטים אדריכליים ודוחות מדעיים.

גם כאן אין קו ברור בהגדרת מה נכלל בקטגורית המידע המקצועי. והאם כל מידע מקצועי בכלל ראוי שיהיה באמצעות פישוט לשוני. שמא ייפגם תוכנו ונאבד את משמעות הדברים.

אכיפה

המפר הוראות החוק ותקנות הנגישות, חשוף לאכיפה מנהלית, פלילית ואזרחית.

מנהלית

אכיפה המתבצעת באמצעות נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. מבצעת חקירת תלונות מצד נפגעים. הוצאת צווי נגישות למפרים, ואף ליטול חלק בתביעות נגד המפרים.

פלילית

כפל קנס, ביטול רשיון עסק, ותביעות נגד נושא משרה בתאגיד.

אזרחית

תביעות פרטיות עד 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק שיוגשו על ידי מי שנפגע. תביעות ייצוגיות שיוגשו אף הן על ידי מי שנפגע או באמצעות ארגונים המקדמים זכויות אנשים עם מוגבלות. בכפוף לאישור בית המשפט.

מתן שירות באמצעות טלפון, פקסימיליה, מסרון, דואר, אינטרנט, דואר אלקטרוני, או אמצעי דיגיטלי אחר (תקנה 32)

בנוסף על כל ביצוע ההתאמות הנגישות כפי שמפורטו לעיל בסעיף התאמות נגישות למידע (תקנה 29). על החייב בביצוע התאמות הנגישות לשירות לספק לבקשת אדם עם מוגבלות שירות ומידע על אודות השירות. בהתאם לאמצעים המצויים בידיו של מקבל השירות. של נותן השירות ובהתאם לאופי השירות גם באמצעות אחד מאלה. טלפון, פקסימיליה, מסרון, דואר, דואר אלקטרוני או אמצעי דיגיטלי אחר. והכול בהתאם לאמצעים הנמצאים בידי נותן השירות ובהתאם לאופי השירות (תקנה 32).

מידע לציבור שהנגיש החייב בביצוע התאמות נגישות. באמצעות דפוס עם דפוס נגיש או עם פישוט לשוני. על נותן השירות לספקם/לפרסמם גם באמצעות אתר האינטרנט שלו (במידה ויש לו כזה).

מידע נוסף, ניתן למצא באתר האינטרנט המרכז למשפט מדע וטכנולוגיה

מאמרים נוספים : הנגשת אתרי אינטרנט, רכז נגישות, הנגשת השירות, מתן שירות נגיש, הנגשת המידע, ייצוג הולם, מהפכת הנגישות בעשור האחרון.

נכתב על ידי : עורך דין איתן עמרם, המידע אינו מחליף יעוץ משפטי.

הפוסט הנגשת המידע הופיע לראשונה ב-איתן עמרם.

הנגשת אתרי האינטרנט

הקדמה

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות תשנח 1998 (להלן: "החוק") על תקנותיו השונות, קובע את החובה להנגיש מקומות ציבוריים ופרטיים. בכלל זה נקבעה חובת הנגשת המקום, הנגשת השירות, הנגשת המידע לרבות הנגשת אתרי האינטרנט.

על בעל העסק להתאים את הנהלים הפנימיים, המבנים והפלטפורמות השונות בהם ניתן השירות לרבות הנגשת אתרי האינטרנט שברשותו, על מנת שהמקום והשירות הניתן וכן המידע אודות השירות שניתן, יהיו נגישים לאנשים עם מוגבלות על סוגיהם השונים, באופן שוויוני וברמת איכות, נוחות ובטיחות כפי שניתן לכלל הציבור.

יישום או תוכן חדש שיפורסם באתר אינטרנט החל מיום 26/10/2017. חייב להיות נגיש מרגע חשיפתו לשימוש הציבור.

אחריות בעלי תפקיד

תקנות הנגישות מטילות את החובה לביצוע התאמות הנגישות לשירות על האחראי להספקת השירות, לרבות בעלי השירות, מחזיק או המפעיל שלו. כלומר, האחראי בנגישות אתרי האינטרנט הוא מי שמספק את השירות או את המידע אודות השירות באמצעות אתר האינטרנט.

החוק ותקנותיו קובעים קנסות במקרה של הפרות עד 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק. לרבות  תביעות אזרחיות, תביעות מנהליות ותביעות פליליות.

האחריות במקרה של הפרה, חלה הן על התאגיד והן על נושאי משרה בתאגיד (מנהל/שותף).

הרביזיה החדשה – הנגשת אתרי האינטרנט

במסגרת פעילותה של וועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת, בראשותו של  ח"כ אילן גילאון אושר ביום 05 בספטמבר 2017 תיקון חשוב בתקנות הנגישות בשירותי האינטרנט, תיקון אשר יוביל לקפיצת מדרגה בנגישות אותה חווים אנשים עם מוגבלות.

תיקון עוסק בעיקרו בסעיף 35 התאמות נגישות באתרי האינטרנט כפי שמוצע בתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות) (תיקון), התשע"ז-2017. ונכנס לתוקפו ביום 26 באוקטובר 2017 (להלן: "יום התחילה").

להלן עיקרי הדברים – הנגשת אתרי האינטרנט

הרביזיה קובעת כי מסמכים שיועלו לאתרי האינטרנט החל מיום 26 באוקטובר 2017 יהיו נגישים בהתאם לתקן נגישות אינטרנט הדן במסמכים, כל עוד אין תקן בעניין, יש לבצע התאמות נגישות במסמך בהתאם לאפשרויות הנגישות הסבירות שניתן לבצע במסגרת התוכנה בה נוצר או נערך המסמך.

טפסים ממוחשבים

טופס המיועד למילוי באמצעות המחשב ומשמש לצורך קבלת שירות, יש להנגישו.  גם אם הועלה לפני מועד התחילה. בנוסף, יש להנגיש גם מסמכים הכוללים הסבר אודות הטופס אשר הוכנו אחרי 26 באוקטובר 2015.

יישומים (אפליקציות)

המיועדים לשימוש באמצעות טלפונים חכמים ומחשבי לוח צריכים לעמוד בדרישות ההנגשה לפי התקן הישראלי 5568 המיועד ליישומים ככל וישנו, במידה והתקן אינו קיים, יש לבצע התאמות נגישות של היישום בהתאם לקריטריונים הקבועים בתקן נגישות האינטרנט  ככל הניתן ולאפשרויות ההנגשה הניתנות לביצוע במסגרת מערכת ההפעלה במכשירים אלו (לפחות בשתי מערכות הפעלה הנפוצות).

תכנים הנערכים או מופקים בידי צדדים אחרים

חייב ה"מארח" באתר האינטרנט שלו תכנים של צדדים אחרים, אינו חייב בהנגשתם. ובלבד שיעמיד לרשות צדדים אלו תשתית נגישה להעלאת התכנים.

הנגשת תכני וידאו

חובת הוספת כתוביות לקטעי וידאו, חלה רק על רשויות ציבוריות וגופים שמחזורם השנתי עולה על 5,000,000 ₪. מחזור ממוצע הנמוך מ 5 מיליון ₪ יזכה בפטור לשלוש שנים.

לעניין תכני וידאו המכילים מידע אודות השירות הנדרש לצורך קבלתו, ואינם ניתנים בחלופה אחרת. על החייב לספק חלופה נגישה בטקסט או בהקלטה.

חייב המספק תוכניות בשרותי האינטרנט שלו, ידאג שההנגשות שבוצעו בתוכניות יתקיימו גם בשרותי האינטרנט. למעט אם הדבר לא מתאפשר מטעמים טכנולוגים.

הנגשת סרטונים (מדיה מבוססת זמן)

שהם הקלטה של כנס, דיון או הרצאה, ניתן לספק עבורם הנגשה חלופית כגון: מסמך מתומלל או פרוטוקול של התכנים.

נקיטת הליכים נגד המפרים

בטרם הגשת תביעה בגין הפרה, יש תחילה לפנות למפר בדרישה לתיקון ההפרה בהקדם ולא יאוחר מ 60 ימים. במהלך תקופה זו, על המפר לספק הנגשה חלופית.

הצהרת נגישות

הצהרה זו יש לפרסם במקום בולט באתר האינטרנט או ביישום (אפליקציה) והיא תכלול מידע על התאמות נגישות שבוצעו. פרטי ההתקשרות עם רכז הנגישות (גוף המעסיק 25 עובדים ומעלה). פרטים ליצירת קשר/פניה/הודעה/בקשה. בכלל זה ציון הפטורים טכנולוגים. במידה וניתנו כולל חלופות ההנגשה המוצעות. לבקשת אדם עם מוגבלות יש למסור לו את טופס הפטור.

פטורים ודרישות מופחתות בשירות אינטרנט

פטור מהנגשת יישומים (אפליקציות) – חייב המפעיל אתר אינטרנט נגיש (מותאם) ויישום אפליקטיבי  שאינו נגיש ושניהם מעניקים שירות זהה, פטור מהנגשת היישום, ובלבד שיפרסם ביישום (שאינו נגיש) קישור נגיש ככל האפשר, אשר יפנה לאתר הנגיש.

פטור בשל קושי טכנולוגי

במקרה בו התשתית הטכנולוגית או הממשק הטכנולוגי אינם מאפשרים הנגשה, ניתן לבקש פטור. הפטור יינתן ע"י מורשה נגישות שירות בהתייעצות עם איש מקצוע (טכנולוגי), הפטור תקף לשלוש שנים וניתן להאריכו בשלוש שנים נוספות. מעבר לכך, דרוש אישור מהנציבות. בתקופה זו מקבל הפטור יספק הנגשה חלופית.

רשתות חברתיות

המפרסם באמצעות הרשתות החברתיות יהיה פטור מהנגשה במידה והתשתית אינה מאפשרת זאת.

מתחם סגור

מתחם אינטרנטי שהכניסה אליו דורשת הרשמה מראש ומספר הרשומים לשירות במתחם אינו עולה על 500 משתתפים בו זמנית, פטור מביצוע הנגשה, למעט אם אדם עם מוגבלות ביקש ההתאמה.

מסמכים המכילים מידע אישי

שהגישה אליהם הינה באמצעות הזדהות, יש להנגישם עד לסוף שנת 2021. עם זאת לבקשת אדם עם מוגבלות יש לספק המסמך בצורה נגישה גם אם הועלה לאינטרנט בטרם מועד התחילה וזאת בתוך זמן סביר ולא יאוחר מ 14 ימים. על החייב לאפשר לאדם עם מוגבלות להגיש את בקשתו לקבלת המסמך באמצעות אתר האינטרנט של החייב. החל מיום 1 בינואר 2022 יחולו על מסמכים אלו התאמות הנגישות בהתאם לתקן נגישות אינטרנט הדנות במסמכים (ככל שיהיו) כולל ההחרגות כאמור.

פרסומות

אין חובה להנגיש פרסומות ובלבד שתהיה חלופה נגישה למידע על השירות המוצג בפרסומת.

נותני שירות הפטורים מביצוע התאמות נגישות באמצעות אתר האינטרנט

פטור מלא

עוסק פטור (כהגדרתו בחוק מע"מ) או חייב שהמחזור השנתי הממוצע שלו אינו עולה על 100,000 שקלים.  מביצוע התאמות נגישות באתרי אינטרנט.

פטור מוגבל בזמן

חייב אשר מחזור השנתי הממוצע שלו אינו עולה על 300,000 ₪. יהיה פטור מביצוע התאמות נגישות עד ליום 26 באוקטובר 2020.

חייב  שהמחזור הממוצע השנתי שלו נע בין 300,001 ₪ ל 1,000,000  ₪ שהחל לספק שירותים (באינטרנט או באמצעות אפליקציה) לפני כניסת תקנות אלו, יהיה פטור מביצוע התאמות נגישות ובלבד שדרכי ההתקשרות עימו יפורסמו בשירות האינטרנט שלו או באתר נגיש אחר. הפטור תקף למשך 3 שנים וניתן לחדשו כל שלוש שנים. שירותים חדשים לעומת זאת – יהיו חייבים בנגישות.

סוף דבר הנגשת שירותי האינטרנט

לאחר דיונים רבים ומפרכים, הצלחנו להגיע לנוסחת הנגשה מאוזנת ומידתית. מחד מאפשרת לאנשים עם מוגבלות לעשות שימוש באינטרנט בצורה טובה ונגישה ככל האדם. ומאידך נמנעת ככל האפשר מהטלת נטל כלכלי כבד מידי על נותני השירותים. בבואם לבצע הנגשת שרותי האינטרנט שלהם. עבור אנשים עם מוגבלות. וכדברי חז"ל הגענו לאיזון של "זה נהנה וזה לא חסר".

מידע נוסף, ניתן למצא באתר האינטרנט המרכז למשפט מדע וטכנולוגיה

מאמרים נוספים : הנגשת אתרי אינטרנט, רכז נגישות, הנגשת השירות, מתן שירות נגיש, הנגשת המידע, ייצוג הולם, מהפכת הנגישות בעשור האחרון.

נכתב על ידי : עורך דין איתן עמרם, המידע אינו מחליף יעוץ משפטי.

הפוסט הנגשת אתרי אינטרנט הופיע לראשונה ב-איתן עמרם.